הרב מנחם פרל
הרב מנחם פרלצילום: דוברות

אנו עומדים בפתחם של ימי חול המועד סוכות. בשנים האחרונות הפכו ימים אלו לימי טיול ושמחה שהובילו לכך שגם אנשים רבים עושים בימים אלו מלאכה, גם אם היא נראית קלה.

נדמה שעיקר הדגש שנותנים הוא על "החול" ופחות על "המועד", אך חשוב לזכור שהעיקר והמהות של ימים אלו צריך להיות הפוך.

דבר זה ניתן ללמוד משמה של המסכת העוסקת בהלכות חוה"מ - 'מועד-קטן'. כלומר 'חג מינוס', ולא 'חול פלוס'. את משמעות הדבר נוכל ללמוד גם ממה שכתב הרמב"ם: "חֻלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ 'שַׁבָּתוֹן' הוֹאִיל וְנִקְרָא (ויקרא כג-ז) 'מִקְרָא קֹדֶשׁ' וַהֲרֵי הוּא זְמַן חֲגִיגָה בַּמִּקְדָּשׁ אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כִּשְׁאָר יְמֵי הַחל שֶׁאֵין בָּהֶן קְדֻשָּׁה כְּלָל."

בעניין זה חשוב לזכור כי איסור עשיית מלאכה בחוה"מ הוא מוחלט, אף שנחלקו הראשונים בהגדרת תקפו של האיסור אם הוא מהתורה או מדברי חכמים.

נקודה נוספת במקורות שמביאה לידי ביטוי את עניין עשיית המלאכה בחול המועד הוא סוגיית העולים לתורה.  ידוע שבשבתות עולים שבעה לקריאת התורה, וטעם הדבר הוא שמאחר שבשבת אסורה מלאכה וזהו יום מנוחה, לאנשים יש פנאי לקריאת התורה. ביו"ט עולים חמישה, מאחר והציבור צריך פנאי להכין את סעודת החג, שכן מלאכת אוכל נפש מותרת בו. ובימי המועד עולים ארבעה עולים לקריאת התורה, מאחר ויותר מלאכות מותרות בהם (משנה מגילה פ"ד).

מזה דורות מתקשים רבים להימנע מעשיית מלאכה במועד, עד כדי כך שאומר רבי אליעזר (סוכה כז, ב): "משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל!", "ואף על פי שמצד העצלה הוא שעושים כן, מ"מ הפעולה הנמשכת ממנה טובה" (המאירי שם) מפני שכך נמנעים מעשיית מלאכה.

אמנם בעידן הטכנולוגי של ימינו נהוג לחשוב שרק מלאכה של ממש נאסרה בחוה"מ, ומלאכות קלות שנעשות בלחיצת כפתור יהיו מותרות, כי לא מדובר בשבת או בחג, אך אין הדבר כן (ראה מאמרי הרב משה כהן בתחומין לט ו-מ), וגם מלאכה קלה אסורה.

ישנם חמישה סוגי מלאכות שהותרו בחול המועד: (1) צרכי אוכל נפש. (2) דבר האבד. (3) צורכי המועד, באופן שיעשם מעשה-הדיוט. (4) צורכי רבים. (5) פועל עני, שאין לו כדי מאכלו. (שש"כ סו,ג). על בסיס ההיתר של "צורכי הרבים" ישנם מי שחשבו להתיר לעובדי המדינה והשירות הציבורי לעבוד בחול המועד כרגיל, להלכה ההיתר מורכב יותר (ראה משנ"ב תקמ"ד א וערוה"ש ו).

לסיכום, אמנם ימי חול המועד אינם שבת ומותר להשתמש במכשירים חשמליים. ונכון שהילדים אינם במסגרת הלימודים ויש צורך להעסיקם, במיוחד שמדובר על מספר ימים  ולא על יום אחד כדוגמת שבת או חג. ולכן, אפשר וצריך למלא את ימי המועד בתוכן חינוכי, ערכי ומקודש. לשם כך מותר לנסוע ולטייל, ולהשקיע באטרקציות מתאימות. אך חשוב לזכור שימים אלו ימי מועד הם, ולא ימי חול. את המוקד והדגש יש לשים  על ה"מועד", ופחות על "החול".

הכותב הוא ראש מכון צומת להלכה וטכנולוגיה