בפרוש יום הזיכרון פנו משפחות נפגעי הטרור בקריאה פומבית לראש הממשלה אריאל שרון. בקריאתן הן ביקשו ממנו שלא להיפגש עם מחמוד עבאס המכונה אבו-מאזן ושלא לדבר עם מרצחים.

"אנא, שקול מחדש את החלטתך להיפגש אחרי יום העצמאות עם אבו-מאזן, האדם שעשה את הדוקטורט שלו בהכחשת השואה והאשים את היהודים בשיתוף פעולה עם הנאצים", נכתב במכתב, "קיום הדיאלוג אתו לא רק שלא יביא תועלת, אלא הוא לא מוסרי!"

לדברי המשפחות, דווקא בימים אלה, יום השואה ויום הזיכרון, אסור להתעלם מן השאלה המוסרית אם מותר לנהל "דיאלוג" עם מי שיצא בגלוי ובמוצהר להשמידנו, תוך ביצוע פשעי מלחמה.

"אם פושעי מלחמה נאצים היו מבקשים סליחה על מעשיהם, האם היינו שוכחים ומוחלים להם?", שאלו המשפחות.

כותבי המכתב שאלו את שרון, בין השאר, כיצד הוא יבוא ביום הזיכרון וילחץ את ידיהם, בעוד ידיו מוכנות ללחוץ כעבור כמה ימים את ידו של אבו-מאזן, אדם שמימן את טבח מינכן."סבלנו די!" קוראות המשפחות. "דמם של יקירינו אינו זול מדמם של שאר בני אנוש!"

על המכתב חתומות משפחות רבות. מהמשפחות שחתומות על המכתב חתומה משפחת קסלר, אשר איבדה את בתה בפיגוע בצומת הגבעה הצרפתית, משפחת זר, שבנם גלעד נרצח בפיגוע ליד קדומים, משפחת פס, שבתם שלהבת נרצחה בידי צלף בחברון, משפחת שחור, שבנם נרצח בפיגוע בוואדי קלט ומשפחת הרלינג, שאבי המשפחה נרצח בהר עיבל.