גן העדן האבוד

בפרשת וירא אנו ממשיכים להיפגש עם דמותו של אברהם אבינו איש החסד.

כאשר מגיעים אל אברהם שלשת המלאכים, שלשת האורחים, נאמר בפסוקים: "אל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו".

הדגש פה אלו המילים "ריצה' ו'מהירות'. כאשר אברהם אבינו הולך לגמול חסד, הוא עושה זאת עם כל הנשמה.

כאשר הוא רץ אחרי הבקר, כך מתאר המדרש, בן הבקר רץ ונכנס לתוך מערה. אברהם אבינו עקב אחריו ומצא בעצם את מערת המכפלה. המדרש מתאר שמצא במערה את דמות דיוקנם של אדם וחוה שוכבים על מיטותיהם.

הרעיון שעומד מאחרי מדרש הוא שכאשר אנו רצים אחרי מידת החסד, כאשר אנו גומלים חסד, אנו מתחברים אל 'גן העדן האבוד'. אנו חוזרים אל המקור. אל אדם וחוה.

גמילות חסדים זו המהות שלנו ואברהם אבינו מנחיל זאת לנו ולזרעו אחריו עד עולם.