בפרשת חיי שרה אנו נתקלים בפרק שלם שהתורה מקדישה לתיאור ההיכרות בין יצחק לרבקה, שהגיבור של כל ההיכרות הזו הוא דווקא אליעזר עבד אברהם.
ישנו בפרשה פירוט רב כיצד נפגש עם רבקה על הבאר, מה דיבר עם בני משפחתה וכו'. מדוע חשוב כל כך הפירוט הזה?
על זה אומרים חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים". לפעמים דווקא השיחה של עבדי האבות, אותה תורה שאינה נותרת בסיסמאות אלא יורדת לצדדים הנמוכים של החיים - של הצדדים העבדותיים אבל המשויכים לאבות - היא התורה שצריך להדגיש.
אומר הרב קוק המילה 'שיח' היא ראשי תיבות: שכל, יכולת, חיים. היכולת לקחת את התורה ולהוריד אותה אל היכולת והחיים - זה עניינה של הפרשה שלנו.
גם בהמשך הפרשה נאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה", אומרים חז"ל שתיקן תפילת מנחה. היכולת לצאת אל השדה, לגעת במרחבי החיים - זוהי התורה הנדרשת כעת.הרב חגי לונדין לפרשת חיי שרה