בפרשת וישלח אנו נפגשים סוף סוף עם השם הלאומי שלנו - ישראל.
כאשר יעקב אבינו נאבק עם שרו של עשיו, מאבק שנמשך 'עד עלות השחר', אומר לו שרו של עשיו: 'לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלוהים ואנשים ותוכל'. משמעות המילה 'שרית' היא 'התמודדת'.
המהות של עם ישראל הוא התמודדות. התמודדות עם 'אלוהים' - כוחות שמעל המציאות, ועם 'אנשים' - כוחות שבתוך המציאות ולהיות יכול להם.
אבל אומה שהאופי הלאומי שלה מאופיין בהתמודדות ומאבקים בלתי פוסקים, יכולה להגיע למצבים לא פשוטים.
לכן בתחילת הפרשה נושא יעקב תפילה שלמלמדת אותנו מהיכן מגיע הכוח לכל המאבקים הללו. יעקב אבינו מתפלל: 'קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך'.
כאשר ההתמודדות מגיעה מתוך עמדה של ענווה אזי ניתן להתמודד בצורה נכונה. בכל מאבק והתמודדות שמצוי האדם - ברמה הפרטית, ברמה החברתית וברמה הפוליטית; כאשר המאבק מגיע מהמקום הנכון, מתוך ענווה, אזי הניצחון מגיע מצד הנצח שמנצח ולא מצד האינטרס האישי.