בפרשת וארא אנו מתחילים להיפגש עם עשרת המכות.
עשרת המכות אינם רק עונשים שרירותיים שהקדוש ברוך מטיל על המצרים; מהותם של עשרת המכות הוא שידוד מוחלט של עולם הטבע, מלמטה ועד למעלה.
החל ממכת דם, שפוגעת במים, היסוד התחתיתי של המציאות; משם לצפרדעים, שהם בעלי חיים המצויים גם בים וגם ביבשה; משם לכינים, בעלי חיים המצויים ביבשה אולם במקומות הנמוכים; וכך הדברים ממשיכים עד שינוי גרמי השמים במכת חושך; ונגיעה באדם עצמו במכת בכורות.
המהר"ל מפראג מסביר שהרעיון העומד מאחורי עשרת המכות הוא ההבנה שכאשר עם ישראל יוצא מן השיעבוד, כאשר אדם פרטי משתחרר מן המיצרים שלו - העולם ככולו הולך ומשתנה. הטבע הולך ומתעלה, העולם שלפני יציאת מצרים והעולם שאחרי יציאת מצרים - הוא לא אותו עולם.
זו הסיבה, שעל פי תורת הסוד, הימים הללו שאנו קוראים את פרשיות יציאת מצרים מכונים 'ימי השובבי"ם' (ראשי תיבות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים). הימים הללו מיוחדים לתשובה מפני שבהם אנו משתחררים מן התאוות ומן החולשות.
לכן נהגו רבים להתענות בימים הללו: תענית מאכילה, תענית דיבור (אולי אפילו 'תענית אינטרנט') - בימים הללו אנו משתחררים מהשיעבוד של הטבע, יוצאים מהמיצרים - ונעשים בני חורין.