בפרשת תצוה אנו לומדים על בגדי הכהן הגדול.
אחד הבגדים המרכזיים של הכהן הגודל הוא מעיל התכלת. אם נשים לב, נבחין שמעיל אינו בגד ששייך רק לכהן הגדול אלא הוא בגד שמאפיין את הנביאים.
על שמואל למשל, נאמר 'ומעיל קטן תעשה לו אימו', וכן לאחר מותו, כאשר בעלת האוב מעלה את רוחו, היא מתבטאת: 'ראיתי איש זקן עוטה מעיל'. גם ביחס לאלישע, כאשר אליהו הנביא מאציל עליו את רוח הקודש, הוא מטיל כלפיו 'אדרת שיער'.
בגדים כדוגמת מעיל או אדרת שיער הינם בגדים שמבטאים אחדות. בניגוד לבגדים שמכסים רק חלק מהגוף, המעיל /האדרת מתייחדים בכך שהם עוטפים את כל הגוף. כל הכוחות מצויים בכיוון אחד, בהרמוניה אחת.
לכן גם נאמר שהמעיל הוא 'מעיל תכלת'. תכלת מלשון תכלית. צבע התכלת שדומה לים, לרקיע ולכסא הכבוד - מאפיין את המעיל של האיש הקדוש ביותר. כל מעשיך לשם שמים, לתכלית אחת.
גם מרדכי במגילת אסתר יוצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור. התכלית האחדותית מלווה את עם ישראל הן בבית המקדש והן בישועת פורים.