בפרשיות ויקהל-פקודי ישנו פירוט של כלי המשכן שאחד מהם הוא כיור הנחושת. כיור הנחושת נעשה מ'המראות הצובאות'. כלומר בעבר המראות נעשו מנחושת מלוטשת והנשים נידבו את מראותיהן למלאכת המשכן ומאלה נעשה כיור הנחושת.
מראה היא כלי הייפוי החיצוני. ההתאהבות של האדם בתדמיתו החיצונית. סוג של נרקסיזם. כיור הנחושת לעומת זאת, הוא הכלי בו משתמשים לטהרה.
הכוהנים בבואם אל המשכן, מקדשים את ידיהם ורגליהם (כלי העשייה), לצורך עבודת הקודש. חלק מהתנאים של קידוש הידיים והרגליים, כדוגמת הטבילה במקווה, הוא הסרת כל החציצות בפני המים. הסרת הבגדים, התכשיטים - הסרת כל המרכיבים החיצוניים על מנת לחזור למצב הטבעי שבו נבראנו בידי ה'. דווקא את המראה הופכים לכיור. עוברים תהליך של הפיכת החוץ לפנימיות.
גם בשבוע הקרוב בו מתרחשות בחירות בעם ישראל ישנו צורך להתנתק מהחיצוניות. לנסות להתעלם מקולות הרעש התקשורתיים, מלאי מהומת המלחמה, ולנסות להתבונן פנימה. לנסות, כל אחד לעצמו, לאבחן מהו הדבר הטוב ביותר לדעתו לטובת עולמו של הקדוש ברוך - ולפעול בהתאם, ללא שיקולים חיצוניים. שיהיה לכולנו (ואני לא מתכוון דווקא למפלגה של כחלון) בהצלחה.