פרשת נשא, כשמה כן היא, עוסקת בנשיאה. היא פותחת בנשיאת כלי הקודש של המשכן בידי הלויים ומסיימת בנשיאת קורבנות הנשיאים אל המשכן.
אולם גם בנשיאה ישנם כמה סוגים. ישנה נשיאה שנעשית באמצעות אמצעי חיצוני. שתי משפחות מבני לוי - בני גרשון ובני מררי, נושאים אמנם את את כלי הקודש אולם עושים זאת באמצעות עגלות. זו הסיבה שהם נושאים את כלי המשכן החיצוניים - הקרשים, היריעות וכו'. גם הנשיאים מביאים את קורבנם באמצעות 'עגלות צב'.
לעומת זאת, בני קהת נושאים את כלי הקודש הפנימיים - ארון ברית ה', המנורה וכו'. הם "בכתף ישאו". על מנת להיכנס אל הקודש פנימה יש צורך לשאת את כלי הקודש בגוף ממש, מסירות נפש בלתי גבולית אל התורה.
מסירות הגוף והנפש של בני קהת, מסבירים חכמים, גרמה לפירוט עניינם בתורה עוד לפני בני גרשון, למרות שגרשון הוא הבכור בבית לוי, מפני ש"תלמיד חכם ממזר קודם לכהן גדול עם הארץ". יש משהו בקרבה אל הקודש שלא קשור לייחוס, או לכל תכונה וכישרון מולד - אלא לעמל ולמסירות; ואת זה מלמדים אותנו בני קהת בנשאם את כלי הקודש.