
בפרשת ראה נאמר: 'לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך'.
ההסבר הפשוט של הפסוק הוא שנאסר עלינו להתגודד כדוגמת עובדי האלילים שבשעה שהיה נפטר להם מת היו פוצעים וחותכים את עצמם. אולם חז"ל דרשו 'לא תתגודדו - אל תעשו אגודות אגודות'. כלומר חז"ל ראו קשר בין התנהגות פראית לבין פלגנות חברתית.
הסיבה עבורה עובדי האלילים היו מתגודדים היא עקב תפיסת עולמם הפירודית. מבחינת עובדי האלילים המציאות כולה היא אוסף של כוחות המצויים במלחמה זה עם זה. מכיוון שכך, בזמן מפגש עם מוות או משבר קשה, האדם אינו מסוגל לשלוט עליהם ואישיותו 'מתפרקת' לחלוטין, מה שמתבטא בהתגודדות.
התפיסה היהודית מדברת על אחדות. ההבנה שהמציאות כולה היא הרמונית ואף בזמן המוות השליטה האישיותית נותרה בעינה.
גם במישור החברתי - חכמים דרשו 'אל תעשו אגודות אגודות'. היכולת לאגד כוחות שונים היא חלק מהותי מהתפיסה האמונית הישראלית 'כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך'. הקדושה והאחדות הולכים יחדיו.