לקראת סוף פרשת 'וילך' אנו שומעים את ציוויו של ה' 'ועתה כתבו לכם את השירה הזו'.
התורה נקראת שירה. שירה זו היכולת לקחת פרטים רבים ולשזור אותם בהרמוניה אחת. ישנם הרבה פרטים בחיים, אולם המבט האמוני מסוגל לקחת אותם ולמצוא בכל אחד ואחד מהם את המשמעות.
במידה ואדם רוצה לראות את ההרמוניה בעולם הטבע ילמד סדר זרעים; במידה וירצה לראות את ההרמוניה בזמן ילמד סדר מועד; במידה וירצה לראות את ההרמוניה בתוך בניין המשפחה ילמד סדר נשים וכן הלאה.
יום הכיפורים שמתקרב אלינו אף הוא עניינו ההרמוניה בין הפרטים השונים. 'כיפורים' בלשון רבים. הרבה כיפורים. ביום הכיפורים אנו לוקחים את הזוויות השונות של חיינו, את כל החטאים, הוידויים, העינויים, הנדרים, החרמות - מפרטים אותם ומתוך כך מכפרים עליהם. שרים אותם.
בלימוד תורה וביום הכיפורים אנו מתרוממים מעל הסתירות והמבוכות הקיימות בחיים ומוצאים את נקודת האחדות ומתוך כך מטהרים לפני ה'. 'לפני ה' תטהרו'.