בחנוכה תרבות ישראל יוצאת למלחמה מול תרבות יוון, תרבות הנדמית קוסמת כלפי חוץ. מדע, אסתטיקה, לוגיקה - כל אלה הם נשמת אפה של התרבות היוונית.
יחד עם זאת, העיקרון המנחה את תרבות יוון הוא חוסר היכולת לפרוץ את מגבלות העולם הזה. הוריו של זאוס, אבי האלים היוונים, על פי המיתולוגיה - הם כרונוס (הזמן) ואוראנוס (השמש). היינו הזמן וכוחות הטבע הם השולטים במציאות ולא ניתן לנצח אותם.
בעם ישראל אין זלזול בכוחות הטבע וביכולת האנושית, אולם יחד עם זאת אנו מאמינים שניתן לפרוץ אף אותם. ישנו מימד ערכי ורוחני שהוא העומד ביסוד המציאות הטבעית. במציאות על-טבעית זו אנו נפגשים בזמן החלום.
החלום הוא חזון שאינו מוגבל בצמצומי החיים אלא מכוון למשהו גבוה יותר. לא בכדי חנוכה נופל בין פרשיות וישב ומקץ. פרשיות בהן ישנן חלומות גדולים המשנים את פני המציאות. היכולת לחלום, להאמין שיש תקוה ולשנות את פני המציאות זוהי תכונה יהודית.
יוסף בזמנו והמכבים בזמנם חלמו חלומות שבסופו של דבר התבררו כנכונים. "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".