"ישראל תיאלץ להכיר בהסכם הפסקת האש, ההודנה, המתגבש בין "ראש הממשלה" הפלשתיני, אבו-מאזן, לבין ארגון החמאס, הסכם שתוקפו למשך שבועות אחדים", כך אמר שר הביטחון שאול מופז. לדבריו, הדבר נועד לאפשר לאבו-מאזן להתחיל בתהליך הפסקת הטרור ברש"פ.
עם זאת, לדברי מופז, אתמול, בטווח הארוך לא תתפשר ישראל על הסכם ההודנה כבסיס להסדר עם ערביי הרש"פ. "אנחנו מוכנים להעביר לידי הפלשתינים אחריות על אזורים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ובהם נאפשר להם לפעול, אך אנחנו שומרים לעצמנו חופש פעולה במקרה של פצצה מתקתקת".
סגן שרת החינוך צבי הנדל מ"האיחוד הלאומי" אמר לערוץ 7 כי מי שמעיין במפת הדרכים מזדעזע. ערפאת, לדבריו, השיג את המטרה שהציב במשך שנים: לבנאם את הסכסוך. עתה על פי מפת הדרכים גופים בינלאומיים הם שיפקחו ושיחליטו אם ערפאת נלחם בטרור או אוסף את חומרי ההסתה מבתי הספר. מדובר בקוורטט, קרי, האיחוד האירופי, רוסיה האו"ם וארה"ב. הנדל מציין כי עד עתה לכל ממשלות ישראל היה ברור כי הן אינן מכירות ברצון השיבה של הערבים. מפת הדרכים מכירה ברצון זה.
לדבריו, בשיחות שניהל עם חברי הקונגרס בארה"ב, האוהדים ברובם את ישראל, ושאינם מקבלים את מפת הדרכים, עולה תסכול רב. לדבריהם, הם חשים כי אם ממשלת ישראל היא שמקבלת החלטה להסכים למפת הדרכים אין להם פתחון פה והקרקע נשמטת מתחת לרגליהם.
הלחץ שבוש מפעיל על ישראל, מוסיף הנדל, נובע מההבטחה שהוא נתן לראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בזמן המלחמה עם סדאם חוסיין, ועל פיה הוא יקדם את עניין מפת הדרכים, ועתה "בלייר מזנב בבוש ובוש מזנב בישראל", אומר הנדל ומציין כי רוב אנשי הממשל כלל אינם מאמינים במהלך.
הנדל הוסיף כי גם אם כוונת ראש הממשלה היא לקבל את התכנית מבחינה טקטית בלבד, הרי שהדבר הוא טעות אסטרטגית. זוהי טעות לאומית, ולפיה ממשלת ישראל בראשות "גיבור ישראל" קיבלה החלטה תקדימית, ולפיה מדינת ישראל תקים מדינה ערבית בארץ ישראל. (כ)
עם זאת, לדברי מופז, אתמול, בטווח הארוך לא תתפשר ישראל על הסכם ההודנה כבסיס להסדר עם ערביי הרש"פ. "אנחנו מוכנים להעביר לידי הפלשתינים אחריות על אזורים ברצועת עזה וביהודה ושומרון, ובהם נאפשר להם לפעול, אך אנחנו שומרים לעצמנו חופש פעולה במקרה של פצצה מתקתקת".
סגן שרת החינוך צבי הנדל מ"האיחוד הלאומי" אמר לערוץ 7 כי מי שמעיין במפת הדרכים מזדעזע. ערפאת, לדבריו, השיג את המטרה שהציב במשך שנים: לבנאם את הסכסוך. עתה על פי מפת הדרכים גופים בינלאומיים הם שיפקחו ושיחליטו אם ערפאת נלחם בטרור או אוסף את חומרי ההסתה מבתי הספר. מדובר בקוורטט, קרי, האיחוד האירופי, רוסיה האו"ם וארה"ב. הנדל מציין כי עד עתה לכל ממשלות ישראל היה ברור כי הן אינן מכירות ברצון השיבה של הערבים. מפת הדרכים מכירה ברצון זה.
לדבריו, בשיחות שניהל עם חברי הקונגרס בארה"ב, האוהדים ברובם את ישראל, ושאינם מקבלים את מפת הדרכים, עולה תסכול רב. לדבריהם, הם חשים כי אם ממשלת ישראל היא שמקבלת החלטה להסכים למפת הדרכים אין להם פתחון פה והקרקע נשמטת מתחת לרגליהם.
הלחץ שבוש מפעיל על ישראל, מוסיף הנדל, נובע מההבטחה שהוא נתן לראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בזמן המלחמה עם סדאם חוסיין, ועל פיה הוא יקדם את עניין מפת הדרכים, ועתה "בלייר מזנב בבוש ובוש מזנב בישראל", אומר הנדל ומציין כי רוב אנשי הממשל כלל אינם מאמינים במהלך.
הנדל הוסיף כי גם אם כוונת ראש הממשלה היא לקבל את התכנית מבחינה טקטית בלבד, הרי שהדבר הוא טעות אסטרטגית. זוהי טעות לאומית, ולפיה ממשלת ישראל בראשות "גיבור ישראל" קיבלה החלטה תקדימית, ולפיה מדינת ישראל תקים מדינה ערבית בארץ ישראל. (כ)