
פרשת בהר עוסקת במצוות חברתיות - שמיטה, יובל, גאולת קרקע, והאיסור לקחת נשך ותרבית (ריבית).
נשך מלשון נשיכה. אדם נוגס בבשר החי של השני. האיסור לקחת נשך וריבית נובע מעיקרון רוחני: אסור לעשות רווחים תוך ניצול חולשה של השני. כאשר אדם מלווה בריבית הוא מנצל את הנזקקות של השני לכסף. הרווח הוא לא על עבודה יצרנית אלא על הזמן בו הכסף נמצא אצל השני. חז"ל מלמדים אותנו פה עיקרון חשוב: זמן לא שווה כסף, עבודה שווה כסף! כאשר ישנה עבודה אזי גם מגיע הרווח, אבל הרווח הוא לא מטרה בפני עצמה.
אנחנו לא באנו לעולם על מנת ליצור רווחים קלים אנו באנו לעולם בשביל ליצור. ליצור מערכות יחסי גומלין בין אדם לחברו, ומתוך כך לפתח את המציאות. זו גם הסיבה עבורה ישנה מצוות שמיטה ויובל - לאפס את המערכות החברתיות ולדאוג שלא יוצר פער גדול מידי, ומתוך כך ניצול , של אדם אחד כלפי השני.