התורה מתארת שני עונשים בהם נענשו קורח ועדתו. הראשון הוא הבליעה באדמה והשני היא האש שיצאה ושרפה את מאתים וחמישים מקטירי הקטורת.
המחלוקת יוצרת שתי השלכות: הראשונה הוא אובדן היציבות. כאשר כל כוח מושך לכיוונו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים וכנגד זאת נבלע קורח ועדתו באדמה. השני הוא הפירוד וכנגדו נשרפו המקטרים באש. כאשר דבר נשרף באש נותר אפר - אוסף חלקיקים הנישאים ברוח. המחלוקת היא אש מכלה.
יחד עם זאת יש מצב שהאש היא גם יסוד מגבש. כאשר מלבנים מתכת באש ניתן ליצור צורות חדשות. כאשר ישנה אש אלוהית שעומדת ביסוד המחלוקת - הדעות השונות מבררות את האמת בשלמותה. 'הלא כה דברי כאש נאום ה''.
על מנת שמחלוקת תתקיים, אומרים חז"ל, היא צריכה להיות מחלוקת כמחלוקת בית הלל ובית שמאי, שהיסוד שלה הוא לברר את רצון ה'. אם זה אינו היסוד - זו מחלוקת קורח ועדתו.