בפרשת השבוע בלק מתואר כיצד בלעם הולך לקלל את עם ישראל ובדרך נעצר שלש פעמים בגלל אתונו. הביטוי בו משתמשת התורה הוא 'שלש רגלים'. חז"ל במדרש אומרים שזאת כנגד שלשת הרגלים שעולה עם ישראל לבית המקדש.
מה הקשר בין הדברים?
'רגל' בלשונם של חכמים הוא הצד האינסטקנטיבי של החיים. רגל מלשון הרגל. בלעם הוא הדגם לאיש חכם המלא עין רע. טיפוס אינטלגנטי 'היודע דעת עליון' אולם חכמתו מביאה אותו לביקורתיות ומרירות. בלעם מזלזל בצדדים הטבעיים של החיים, בהרגלים, בזרימה הפשוטה. המפגש שלו עם האתון גורם לו לכעס ולרצון להכותה.
עם ישראל לעומת זאת מבטא גישה שעולה לרגל לירושלים. העלייה לרגל אינה רק נחלתם של החכמים המורמים מעם אלא מצווה כלל ישראלית - גברים, נשים וטף. במפגש עם בני ישראל מתברר לבלעם כי ניתן לנהל חיי חברה טביעת ובריאה ויחד עם זאת מלאת קדושה וחכמה. בלעם רואה את אהלי בני ישראל, את סדר החיים הצנוע של המחנה הישראלי ועל כורחו נאלץ לברך 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'.