פרשת עקב פותחת במילים 'והיה עקב תשמעון' שעליהן דורש רש"י - 'אלו מצוות שאדם דש בעקביו'. במילים אחרות, ישנו חשש שיווצר אצל האדם בתחומים מסוימים התנהלות של שגרה ואינרציה.
ישנן מצוות מסוימות שנראות קלות ושוליות ואדם מתחיל לעשותן כלאחר יד ומתוך הרגל. הרגל הוא מלשון המילה רגל. הרגל והעקב הם איברים מאד בסיסיים שעליהם נשען גוף האדם.
כל אדם זקוק להרגלים ולתבניות חיים מסודרות על מנת לתפקד, אולם אסור שאלה יהפכו לעיקר. חכמים דורשים מהאדם התחדשות תמידית. לכן ישנו כלל הלכתי של 'תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם'.
דווקא הדברים התדיריים - הם צריכים להיות בראש סדר העדיפויות. לכן גם נאמר בפסוקים ביחס לשמו של יעקב - 'וידו אוחזת בעקב עשיו'. המהות של יעקב היא להשתמש בידיים, איברים הפועלים מתוך בחירה ומודעות, ולאחוז בהם את ההרגלים 'העשוייים'. אותם דפוסי חיים עשויים ומורגלים - ולנהל גם אותם מתוך מודעות וטהרה.