מי מפחד מהיהודי הגדול? לפי כנס ''השדולה החילונית'' שהתקיים בכנסת, התשובה היא עשרות ארגונים ישראלים, בראשם הפורום החילוני, וחברי כנסת מהשמאל הישראלי.
לא מדובר על חברי כנסת מהרשימה הערבית המשותפת וגם לא רק על חברי כנסת ממרצ, שבין אם יודו בכך או לא, הם כבר לא מפלגה ציונית.
מסביב לשולחן העגול באחד מחדרי הועדות בכנסת ישבו חברי הכנסת קסניה סבטלובה ועומר בר לב מהמחנה הציוני ובקור רוח ניתחו נתונים שמראים את מספר הרבנים המועסק בצה"ל וכמה פעילויות יהודיות הועברו בצה"ל בשנה החולפת.
לאחר שסיימו לדון בסוגיה המהותית האם צריכות חיילות ללבוש מכנסי טייטס וחולצות לבנות בזמן האימון הגופני, הם התפנו לדבר על הנושא המרכזי – איך מרחיקים עד כמה שאפשר את הדת מצה"ל, ואם אפשר גם ממדינת ישראל. כי למה בעצם מדינת היהודים צריכה יהדות?
כשיפגשו יחד עם חבריהם למפלגה בישיבת הסיעה וידווחו להם על תופעת ה"הדתה" בצה"ל ועל תכניתם כיצד להיאבק בה, תביט בהם מהקיר תמונתו של מנהיג המפלגה הראשון, ראש הממשלה דוד בן גוריון. אך חברי הכנסת סבטלובה ובר לב, שמזמן הפכו לחותמת הכשרות לשמאל הקיצוני, ישכחו שאם אביהם הרוחני, בן גוריון, היה בחיים, הם היו יוצאים נגדו בחריפות, אולי אף מדיחים אותו מהמפלגה.
אותו בן גוריון, אבי המפלגה שנלחמת היום ב"הדתה", הוא זה שאמר "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות".
אבוי לו לאותו בן גוריון אם היה מתבטא כך היום. מיד הייתה מכנסת מפלגתו כינוס חירום, בפנים מודאגות היו מספרים חברי הכנסת כיצד ראש הממשלה לשעבר מנסה לכפות את הדת על הסביבה ומתחרים מי יגנה אותו ראשון בטוויטר.
בכנס שהתקיים אתמול, הוצגה ה"הדתה" כמגיפה נוראית המבקשת לכלות כל חלקה טובה בצבא. אך מה היא בעצם אותה "הדתה"? זו מילה קליטה לביטוי כפייה דתית. ואיזו כפייה דתית יש בצבא? הרי לא מכריחים חיילים לחבוש כיפה או להתפלל, לא מחרימים את הטלפונים הניידים לפני כניסת השבת ולמשטרה הצבאית אין יחידה שמסתובבת בארוחות שישי ובודקת שכולם עונים "אמן" בסוף הקידוש.
התלונות של הפורום החילוני, דומיהם, וחברי הכנסת מהשמאל הם לא על כפייה דתית אלא על עצם היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, על עצם היותו של צה"ל צבא יהודי. הם מבינים טוב מאוד שישראל היא לא מדינת הלכה ושצה"ל הוא לא צבא ה' אך מפחדים מכל סממן יהודי במדינת ישראל או בצה"ל.
הפעילים נגד ה"הדתה" מקדמים סוג מעוות ביותר של שוויון, שוויון בו אתה שווה רק אם אתה מנותק לחלוטין ממסורת ישראל.
המלחמה ב"הדתה" היא לא יותר מניסיון נוסף להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.
כאשר הבינו שלא יצליחו לעשות זאת על ידי הצפת המדינה במהגרים לא חוקיים, על ידי פתיחת שעריה של ישראל לכל פלשתיני, על ידי שינוי החקיקה ועל ידי המצאת עוד שלל יוזמות שונות ומשונות, הם החליטו במאמץ נואש אחרון לתקוף ישירות את היהדות.
תגובתנו לניסיון הזה לא צריכה להיות שונה מתגובתנו לניסיונות הקודמים, עלינו להתנגד אליו. עלינו לסרב לנתק את היהדות ממדינת ישראל. אנו צריכים לשמר את זהותנו היהודית בכל מחיר.
הדבר לא אומר שעלינו להתחיל לכפות אורח חיים דתי על מי שלא מעוניין בכך אבל בהחלט לאפשר למי שכן, לנהוג כך. ואולי, כמו שאמר המנהיג הנוכחי של מפלגת המחנה הציוני, אבי גבאי, השמאל באמת שכח איך להיות יהודים.