בית הכנסת בעיר וידין בבולגריה
בית הכנסת בעיר וידין בבולגריה צילום: ג'ונה גולדמן קיי

במשך ארבעים שנה, היה מצבו של בית הכנסת המרכזי של עיר הנמל וידין דומה לזה של האוכלוסייה היהודית בעיר - שניהם הזדקנו במהירות ובקושי נותרו בהם סימני חיים.

בית הכנסת, שנבנה במאה ה-19 הוא, פשוטו כמשמעו, שלד של מה שהיה פעם. צמחים מטפסים מכסים את קירות האבן, והפיתוחים המצוירים המורכבים שעל עמודי הבניין דהו משנים של חשיפה לפגעי מזג האוויר. אחת מכיפות המבנה חסרה כולה, בעקבות הפצצה במלחמת העולם השנייה. גם הגג שכיסה את אולם התפילה המרכזי אינו קיים כבר שנים. אבל כל זה לא שינה הרבה לחברי הקהילה היהודית של וידין – רק כתריסר יהודים נותרו במקום והם ממילא התקשו להשלים מניין.

כל זה צפוי להשתנות בחודשים הקרובים. בית הכנסת יעבור בחצי השנה הקרובה שיפוץ כולל, בעלות של כ-6 מיליון דולרים, ויהפוך לבית תרבות ומרכז קהילתי ליהודים ולא-יהודים כאחד.

עיריית וידין מקווה שהפרויקט יהיה יותר משיחזור בניין ישן. העיר שוכנת בעיקול נהר הדנובה, באזור קטן בצפון-מערב בולגריה בין רומניה לסרביה. היא גם נמצאת באזור העני ביותר באיחוד האירופי, ובאחד ממרכזי האוכלוסין המידלדלים בקצב המהיר ביותר ביבשת. (בולגריה עצמה מחזיקה בתואר המפוקפק המדינה שאוכלוסייתה מתכווצת בקצב המהיר בעולם).

זה לא היה כך תמיד. כאשר בית הכנסת נבנה בשנת 1894, וידין הייתה בעיצומו של תהליך תיעוש מהיר. האדריכל האוסטרי פרידריך גרוננגר תכנן את בית הכנסת כבניין מלא הוד והדר: הבניין בן שתי הקומות כלל צריח בכל פינה ונראה למרחוק. זכוכית צבעונית עדינה וציורי קיר מורכבים כיסו את חלל הפנים.

התכנון של גרוננגר התבסס על בית הכנסת הגדול של וינה, בתקווה שוידין תהפוך יום אחד לגדולה וחזקה כמו הבירה האוסטרית. באותה עת, הקהילה היהודית בעיר מנתה כ-1,500 נפש, שהיוו כ-10% מאוכלוסיית וידין. אבל ערב מלחמת העולם השנייה המספר גדל ברבע לכ-2,000 יהודים. כ-5% מיהודי בולגריה התגורר בוידין. בסופיה הבירה גרו כ-50% מהיהודים במדינה.

בניגוד לשכנותיה, בולגריה לא גירשה את היהודים שלה בתקופת השואה (אם כי גירשה את האוכלוסייה היהודית של מקדוניה השכנה, לאחר שנכבשה על ידה בתקופת המלחמה). עם זאת, לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, בולגריה עודדה מאוד את האוכלוסייה היהודית שלה לעלות למדינה היהודית החדשה. רוב יהודי וידין נענו ועזבו לישראל, משאירים מאחוריהם את בית הכנסת שחרב חלקית במלחמה. עד שנת 1949, חיו בוידין 17 משפחות יהודיות בלבד, רבים מהם נישאו בנישואים מעורבים ונטמעו באוכלוסייה.

כיום מספרם התכווץ עוד יותר. רוזה מרינובה, נשיאת ארגון הקהילה היהודית של וידין, מעריכה כי בעיר יש כיום כתריסר יהודים, מחציתם משתתפים באופן קבוע באירועים של הקהילה.

"אין לנו יותר בית כנסת", אמרה מרינובה. "אנחנו מתכנסים בראש השנה ובכמה חגים אחרים ועושים משהו קטן, אבל לא רשמי".

לפני כמה שנים, הוקמה בוידין אנדרטה קטנה בפארק המרכזי של העיר לזכר הקהילה היהודית התוססת שחיה בה בעבר. ללא רב וללא קהילה שתבקש להתפלל בבית הכנסת, המבנה החרב עמד בשיממונו. בשנות השמונים של המאה ה-20 ניסתה העיר לשפץ את בית הכנסת בסיוע משרד התרבות הבולגרי והמכון הלאומי לשימור אתרים, אבל נפילת הקומוניזם עצרה את התכנית והשאירה את בית הכנסת חסר גג.

בית הכנסת, שהיה כבר רעוע, הפך בגלל פגעי מזג האוויר לעזוב ומוזנח עוד יותר. דשא צמח מעל אריחי הרצפה, עמודי המתכת המרהיבים החלידו והקירות התמלאו בגרפיטי שריססו בני נוער מקומיים. למרות שבית הכנסת הוחזר לארגון קהילה היהודית של בולגריה באמצע שנות האלפיים, החברים המעטים שנותרו לא מצאו שימוש למבנה שמט לנפול.

"שמענו במשך שנים שעלינו לעשות מאמצים לשחזר את בית הכנסת, מפני שהוא נחשב לאחר מבתי הכנסת היפים בבולגריה", אמר מקסים דלצ'ב, מנהל החינוך ב"שלום", ארגון הגג של הקהילות היהודיות בבולגריה. "אבל למען האמת, לא יכולנו להשקיע כל כך הרבה כסף בבית כנסת בעיר שכנראה לא תהיה בה קהילה יהודית בעוד עשרים שנה".

כשעיריית וידין פנתה לארגון "שלום" בשנת 2017 בהצעה להפוך את בית הכנסת למרכז תרבות, הארגון היהודי היה נרגש אך גם חשש מהבאות. איש לא הבטיח להם שהפעם אכן יעמדו הרשויות בהבטחתם להציל את המקום. אבל העירייה באה הפעם עם תוכנית קונקרטית, ולא פחות חושב – עם תקציב של 6 מיליון דולר מהאיחוד האירופי, כחלק מפרויקט רחב יותר בעלות של 1.6 מיליארד דולר להאצת הפיתוח בבולגריה.

עבור רבים בוידין, המאמץ לבנות מחדש את בית הכנסת המקומי הוא הסיכוי האחרון ליצור יעד תיירותי אשר יפיח חיים באזור השרוי במצוקה כלכלית.

"אמנם המבנה לא ישמש יותר למטרות פולחן דתי, אבל הוא מקבל חיים חדשים כמרחב של תרבות", אמר יורדן טסנוב, אדריכל הפרויקט.

בכל אירופה, עיירות וערים הופכות בתי כנסת מטים לנפול לאתרי תרבות, מוזיאונים, אפילו למסעדות, באמצעות שימוש חוזר והתאמה. מקומות אלו אינם מתוכננים להיות בדרך כלל יהודיים בלבד. עיריית וידין מראה אמנם עניין של ממש בשימור ההיסטוריה היהודית של וידין, אבל היא גם רואה הזדמנות מיוחדת להביא לעיר זרים - יהודים ולא יהודים.

בשנים הבאות, לפי התכנית, יוקם במקום מרכז שייקרא "מרכז התרבות ע"ש ז'ול פסקין" - על שם אומן יהודי מוידין - בו יהיו מוזיאון, אולם מופעים, ספרייה ובית קפה. מתוכננת גם תערוכת קבע המוקדשת להיסטוריה של הקהילה היהודית.

טסנוב אומר כי למרות שבית הכנסת כבר לא ישמש כבית כנסת, העיר מתכננת לשחזר את רוב המאפיינים האדריכליים המקוריים שלו. בתחילה רוב העבודה תתמקד בחיזוק המבנה הראשוני, כולל הנחת יסודות חדשים ומילוי עמודי המתכת החלולים בבטון.

בשלהי יוני, וידין אירחה אירוע פורץ דרך בהשתתפות ראש העיר ומספר יהודים מהקהילה. הבנייה החלה בחודש שעבר, והמרכז צפוי להיפתח בסוף 2022, אם לא יחולו עיכובים. "זה בניין נהדר וחלק חשוב מההיסטוריה של העיר שלנו", אמרה שלי ולדבה, חברה נוספת בקהילה היהודית. "כולם בוידין - יהודים ולא יהודים כאחד - רוצים לראות אותו משוחזר".

גם לאחר שייפתח, הקהילה היהודית אינה מתכננת להשתמש בבית הכנסת לתפילות. חברי הקהילה ימשיכו לערוך סעודות שבת, תפילות בראש השנה וסדר בפסח במשכנה החדש של הקהילה, חדר קטן בסמוך לאנדרטה לקהילה היהודית בעיר. הוא צנוע הרבה יותר מבית הכנסת, אבל הוא מתאים יותר לגודלה הנוכחי של הקהילה.

צילומים:

בית הכנסת המרכזי לשעבר של וידין, בולגריה, שנבנה בשנת 1894, עומד כיום מתפורר וחסר גג (ג'ונה גולדמן קיי)

https://www.dropbox.com/s/6h0qsmkqlqbnkbc/8-3-21-Vidin-1.jpeg?dl=0

חזית בית הכנסת בוידין כוללת חלונות בצורת עשרת הדיברות. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל האוסטרי הנודע פרידריך גרוננגר (ג'ונה גולדמן קיי)

https://www.dropbox.com/s/3vpnrbj3ka02rof/8-3-21-Vidin-3.jpeg?dl=0

שלי ולדבה, משמאל, ורוזה מרינובה הן חברות בקהילה היהודית המידלדלת של וידין, בולגריה, שמונה כיום פחות מתריסר יהודים (ג'ונה גולדמן קיי)

https://www.dropbox.com/s/p0u0o3jhxb8ztch/8-3-21-Vidin-2.jpeg?dl=0

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו