הרב בני אייזנר
הרב בני אייזנר צילום: רחל לאה ברמן

במלאת עשור לפטירת הרב בנימין אייזנר, תתקיים מחר (חמישי) אזכרה בביתו שבשכונת אבו תור בירושלים.

במשך כל הלילה בכירי הרבנים של הציונות הדתית ימסרו שיעורים שישודרו בשידור חי למשתתפים באזכרה. בין הרבנים: הרב צבי טאו, הרב שמואל אליהו, הרב יעקב שפירא, הרב עודד וולנסקי, הרב איתן איזמן, הרב דוד חי הכהן, הרב מיכה הלוי ועוד.

הרב אייזנר היה מתלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, ממקימי רשת אולפנות "צביה" וממקימי המכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי.

בשנות ה-80 הוא היה ממקימי מטה "שלח את עמי" לשחרור יהודי ברית המועצות. מטה הארגון פעל מתוך ביתו של הרב אייזנר בשכונת קריית משה בירושלים.

עוד באותו נושא:

חוה צופיה בלום, בתו של הרב אייזנר שמארגנת בכל שנה את האזכרה, סיפרה בשיחה עם ערוץ 7 כי אביה ניסה למנוע בשנות ה-90 את הפילוג בישיבת הדגל של הציונות הדתית. "הוא התאמץ בכל כוחו למנוע את הפילוג במרכז הרב שיצר את 'הר המור'", סיפרה. "בלוויה ספדו חבריו ואמרו שהוא הרב האחרון שהיתה לו אפשרות לחבר את הקרע בין מרכז והר המור".

במשך השנים הרב אייזנר לימד בישיבות רבות בכל רחבי הארץ. "כל ערב הגיעו קבוצות של תלמידים מישיבה אחרת לביתו לשיעורים, בעיקר בתורת רבו הראי"ה", סיפרה. "הוא נסע לכל קצות הארץ ללמד תורה, בלי לבקש הסעה או תשלום. לכל ישיבה, מכינה, סניף בנ"ע, אזכרה או בסיס צבאי - ללמד ולהפיץ את האהבה הגדולה שהיתה לו לכל אדם".

עשור לפטירת הרב בני אייזנר
צילום: ללא

הרב שמואל לסרי, תלמידו של הרב אייזנר, הוסיף:

"מנהג קבעו להם משפחת אייזנר זה כבר עשור שנים, ביום השנה לפטירת הרב בני זצ"ל היוצא בא' מרחשוון - תחילת זמן חורף אצל בני הישיבות - עורכת המשפחה ליל משמר לזכרו בביתו ברחוב המפקד שבאבו טור.

"מתפילת ערבית ועד שהבוקר מאיר את הר הבית שנצפה מהמרפסת, מועברים שיחות מרבנים, בהם כאלה שהיו בעצמם תלמידיו. הסלון הרחב מעורר זיכרונות, בנקל אפשר לדמיין ולשמוע את קולו הרועם משלח אותנו להביא עוד ספר מהש"ס הלבן, מסביר בפעם המיליון ובסבלנות מה זאת סגולת ישראל, ומספר סיפור מימי מלחמת ששת הימים, שחרור ירושלים, קבר רחל, ואת מילותיו של הרצי"ה לשאלתו על מזמור י"ט שעוד מהדהדות אצל רבים, "ב־ני, נִדברתי".

"חן מיוחד נסוך במקום. חן מיוחד שמגיע, כך אני מרגיש, מרוחו הגדולה של הרב בני. תסיסה רוחנית, פשוטה וטבעית, שמשפיעה באופן ישיר על מהלך השיחות שאינם הרצאות דברים, אלא דיבורים חיים ומחוברים. אולי יש בזה משהו מתורת ארץ־ישראל ההולכת ומתחדשת, התורה הגואלת שמרוממת את כל פרטי המציאות, תורה שהייתה אומר חייו, וכך הייתה עולה בכל נושא עליו הוא דיבר, כעין "רגלי מוליכות אותי לבית מדרש" (סיפור צף בזיכרון: הרב בני התבקש פעם לדבר בישיבה חרדית, עם תנאי אחד - לא על הציונות, ועם עדיפות לנושא הלכתי. הוא העביר שיעור בהלכות קידושין; האם אשה שהתקדשה על דעת שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתנו מקודשת?)

"באזכרת העשור נבקש לעסוק בגעגוע למקדש, מערב עד בוקר, נלמד ונעסוק ונכוון את הלב לאורה של ירושלים ותורתה, שהאיר הרב בני זצ"ל, תורה שמביאה אחדות ואהבה ומקרבת את הגאולה השלמה ובניין מקדשנו".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו