חיסון לקורונה
חיסון לקורונה צילום: istock

מחקר של המרכז הרפואי שיבא שנערך בהשתתפות כ-5,000 עובדי בריאות שהיו במעקב סרולוגיה במשך חצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון נגד קורונה מדגים באופן מובהק את דעיכת התגובה החיסונית והצורך במנה שלישית.

מהממצאים עלה כי במהלך חצי שנה לאחר מתן המנה השנייה של החיסון, נצפתה ירידה מתמשכת משמעותית ברמות הנוגדנים המנטרלים – שככל הנראה משמעותיים יותר במניעת מחלה.

עוד נמצא כי רמות הנוגדנים המנטרלים ירדו תחילה באופן חד, והחל מהחודש השלישי לאחר מתן המנה השנייה - באופן מתון יותר.

עוד באותו נושא:

פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שהובילה את המחקר, מסבירה: "הצלחנו לבנות מודל המציג את הסיכוי של אוכלוסיות שונות להיות עם רמות נוגדנים שונות – למשל, גברים, מבוגרים ומדוכאי חיסון, שהיו להם רמות נוגדנים נמוכות. בהתאם למודל שפיתחנו, נוכל בעתיד לנסות ולהעריך את הסיכויים לתחלואה קשה או קלה בקרב אוכלוסיות שונות, ובהתאם - לקבוע את אופי הטיפול שיידרש".

לדבריה, "בעולם מנסים כיום לזהות את ערך הסף הקריטי של נוגדנים כדי למנוע הדבקה, תחלואה, תחלואה קשה ואף תמותה. זיהוי קבוצות האוכלוסייה תחת ספים שונים, כפי שבוצע במחקר, יאפשר בבוא העת להעריך את רמת הסיכון לחלות לכל קבוצה כזו ובכך להעריך את הצורך במנת דחף מחד, ובאמצעים לא פרמקולוגיים כגון בידודים או בדיקות מאידך".

מחקר זה, בשילוב עם המחקר הקודם של הקבוצה בשיבא שפורסם בחודש שעבר והצביע על קשר בין רמות הנוגדנים והסיכון לתחלואה ויחד עם המחקר שהובילו משרד הבריאות ומכון גרטנר בשיבא, שהצביע על שיעורי תחלואה גבוהים יותר בקרב מי שחלף זמן רב יותר מאז שהתחסן – היווה את הגורם המכריע להחלטת מדינת ישראל להתחיל במתן מנת הדחף השלישית (בוסטר).

"לממצאי המחקר יש משמעות רבה במיוחד למדינות העולם שטרם התחילו במתן מנת הדחף או למדינות שבהן חלפה כחצי שנה ממועד מתן המנה השנייה של החיסון. כבר התחלנו בשלב הבא במחקר ואנו עוקבים אחר הדינמיקה של רמות הנוגדנים לאחר מועד מתן מנת הדחף של החיסון. נתונים אלו צפויים להוות חלק בלתי מבוטל בקביעת המשך מדיניות ההתחסנות בעתיד", מסכמת פרופ' רגב-יוחאי.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו