אילוסטרציה
אילוסטרציה צילום: ISTOCK

על מחאת המטפלות שוחחנו עם איריס גרנות, מומחית להתפתחות הגיל הרך, מנהלת מרכז טיף-טף', הרואה במאבן של המטפלות הרבה מעבר למאבק על שכר.

"זה הזמן להסתכל על מטפלות כנשות חינוך ולא כמטפלות", פותחת גרנות ומבהירה כי משמעות הדברים היא גם בשינוי הנדרש בשכר. "צריך לשנות את השכר, אף אחד במשק לא עובד בשכר כזה, בעיקר לא מי שמטפל בילדים קטנטנים שהם העתיד שלנו".

לטעמה המונח 'מטפלות' מעביר מסר תפיסתי לפיו המטרה היא רק שיטפלו בילדים, יחליפו להם טיטולים ויחזירו אותם הביתה בשלום, בעוד בפועל "הן עוסקות בהתפתחות החינוכית, המוטורית, הרגשית ועוד שקובעת להתפתחותם בעתיד".

עוד באותו נושא:

"כדי שנשות החינוך תהיינה עסוקות גם בחינוך ולא רק בטיפול, הן צריכות לקבל את המקום שייתן להן את הרווחה הרגשית, כדי שירגישו שהן מקבלות את השכר הראוי, את התמיכה הראויה ואת ההכשרה הראויה וגם את ההערכה הראויה והדברים משולבים זה בזה".

גרנות סבורה ששינוי תיוגן של המטפלות לנשות חינוך יהפוך את הדרישה להעלאה בשכר למובנת ולראויה, שכן יהיה ברור שכנשות חינוך הן ראויות להכשרה מקצועית, התפתחות רגשית ורווחה כלכלית, כזו שלא תחייב אותן לחשוב על העבודה הנושפת שהן צריכות לעבוד בהן כדי להתפרנס.

עוד מעלה גרנות בהקשר זה את סוגיית מספר הילדים לכל מטפלת, "לא יתכן שבישראל של 2021 הנושא הזה עדיין לא נפתר", הוא אומרת וקובעת כי שינוי בנושא חייב להגיע מלמעלה, מכיוון הממשלה.

האם יתכן ובעיית הגישה כלפי המטפלות\נשות החינוך נובעת מכך שהגיל הרך אינו נתון תחת אחריות משרד החינוך, אלא תחת אחריות משרדים כדוגמת משרד התמ"ת והרווחה שרואים במעונות פונקציה שנועדה לאפשר לאימהות לעבוד? "עברו עשרות שנים והגיע שכמדינה נתבגר", משיבה גרנות. "כל הגיל הרך צריך לעבור למשרד החינוך, וגם שם צריך לתת את הפוקוס הנכון לקטנטנים מתוך הבנה שהשנים הראשונות הן הקריטיות. מגיל לידה ועד כגיל שלוש זה השורשים לעתיד הילד, זו תקופת התפתחות המוח והמיומנויות השונות".

מבט שכזה יחייב תקצוב ראוי שיאפשר את ההתמקדות בגיל הרך ובעוסקות בו. גרנות מספרת על המרכז בראשו היא עומדת ועל קורס שהיא מובילה לנשות חינוך יחד עם אוניברסיטת בר אילן כאשר בו משולבים יחד ההתפתחות האישית של נשות החינוך יחד עם ההעשרה וההכשרה המעשית לתפקידם. "בשנת הקורונה הפגשנו דרך הזום נשות חינוך מכל הארץ ופגשתי נשים עם מוטיבציה ורצון ללמוד ולעשות את המיטב ולהעביר את הידע לשטח, אבל בשכר שהן מקבלות הן לא יכולות להרשות לעצמן ללמוד אלא מחפשות שכר נוסף אחר הצהרים".

"הילד של היום הוא העתיד של המחר, ואם המבט אל התינוק יהיה מתוך ראייה כלפי העתיד תהיה הבנה שהשקעה בו היא השקעה בעתיד המדינה ולמעשה מדובר בהשקעה חשובה כמו השקעה בביטחון", אומרת גרנות הקובעת כי "ילד שהגיע למסגרות החינוך אחרי שקיבל את מה שהוא צריך בגיל הרך יתפתח טוב יותר והרבה בעיות בעתיד יימנעו. במרכז 'טיפ-טף' אנחנו רואים את השינויים אצל הילדים מדי יום".

לדבריה השיווק של מצוקת נשות החינוך קשה ו"כאשת חינוך שלוחמת למען הגיל הרך יש לי קושי למצוא את הפלטפורמות להשמיע את הדברים. אני יודעת מה צריך לעשות כדי לחולל את השינוי, וגם לא מדובר בתקציבים גדולים במיוחד בהשוואה לתוצאה, יש לי את הכלים המעשיים לכך, אבל אין מספיק במה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו