בבית המשפט לעניינים מינהליים התקבל ערעור על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה לגרש מישראל אזרחית הפיליפינים שנמצאת בקשר זוגי עם ישראלי, למרות שרשות האוכלוסין טענה שבין השניים אין קשר זוגי עמוק אלא מדובר במהגרת עבודה ששהותה בישראל נועדה לפרנס את משפחתה.
עורך הדין ד"ר יונה שרקי, היועץ המשפט של המרכז למדיניות הגירה בישראל, מתייחס לפרשה ולשאלות העולות ממנה, האם ניתן בכלל לקבוע בעידן הזה מהו קשר זוגי עמוק? האם פסיקה שכזו פותחת פתח לאינספור מקרים אחרים דומים ברמה כזו או אחרת?
"המדיניות של בתי הדין לערערים כמו גם של ממונה ביקורת הגבולות היא לבחון את הסוגיות האלה לפרטי פרטים. במשרד הפנים יש קריטריונים שמגדירים מהו קשר זוגי שמאפשר לפתוח בנוהל התקשרות זוגית שתאפשר לשוהה זר להישאר כאן ולקבל מעמד, אבל מובן שיש גם ניצול שחל המערכת הזו", פותח ד"ר שרקי.
"מה שקורה הוא שההליך הזה מופנה לבית הדין שמקבל הכרעה בהתאם להמלצות שמתקבלות, ככל שהוא מוצא בהן אמת וצדק. החלטתו נתונה לזכות ערעור בבית המשפט לעניינים מנהליים", אומר שרקי המבהיר את הבעייתיות שבפרוצדורה הזו: "ברגע שיש שופט בבית המשפט לעניינים מנהליים שאינו בקי בסוגיית הקניית מעמד מתוקף זוגיות, אז הוא גם לא בקי גם בפרטים שבהם הרשות בוחנת כל בקשה ובקשה כדי לאשש את הבקשות להקניית מעמד מתוקף זוגיות. למעשה, כאן בית המשפט בוחר להתנגח עם ההמלצות שהתקבלו במשרד הפנים לאחר שבוצעה חקירה על ידי אנשי מקצוע בעוד השופט עצמו אינו איש מקצוע".
שרקי מציין כי האירוע הוא למעשה רק "קצה הקרחון של סוגיה רחבה של זוגיות מזויפת כדי לקבל מעמד בישראל". בדבריו הוא מדגיש שאינו מווה דעתו על המקרה הספציפי הנוכחי שהוא אינו מכיר את פרטיו, אלא להתייחס לתופעה בכללותה:
"אנחנו עדים לתופעה רחבה מאוד של ניסיון להערים על המערכת בזוגיות פיקטיבית כדי לקבל מעמד בישראל. הדבר הזה גם כרוך הרבה פעמים בניצול נשים וניצול ילדים מתוך אינטרס צר מאוד של קבלת מעמד ויכולת לעבוד כאן בישראל. יש הרבה מקרים בהם אישה שרוצה לקבל מעמד בישראל ולכן היא מחפשת מישהו שיהיה מוכן לטעון לזוגיות עימה, ועל דרך היא תהיה מוכנה לתת שירותים כאלה ואחרים כדי לקבל את המעמד הזה. היינו עדים להרבה מקרים שנשים נפלו קרבנות לאלימות מאוד קשה מצד בני הזוג הנטענים הללו ורשויות הרווחה נאלצו להתערב במציאות המורכבת הזו, בעיקר כשיש גם ילדים וטענות לאבהות".
"עיקר הבעיה היא הניסיון להערים על המערכת שנועדה להעריך ברמת הסבירות המקצועית אם יש או אין ממש בקשר הזוגי הזה, וכאשר בית המשפט, שלא מעורה באופן העבודה של הרשות, ולמרות זאת הוא מתערב ברמה השיפוטית, למעשה הוא פוגם", אומר ד"ר שרקי ומדגיש כי בהכרעה המדוברת כעת ניתנה הכרעה רחבה ולא פרטנית, מה שפותח את הפתח לעוד אינספור מקרים אחרים של עורמה שיתבססו על ההחלטה הזו.
"בית המשפט לקח את הקריטריונים שעל פיהם בוחנים את הדברים בצורה המקצועית, ושמט מהם את הלגיטימיות שלהם בטענה פרוגרסיבית ש'מי יודע מה היא זוגיות היום' ו'איך ניתן להעריך זוגיות כיום', וממילא הוא לא מאפשר לרשות לעשות את עבודתה ולקבוע שכאן יש זוגיות וכאן אין זוגיות. לכן זו החלטה מאוד בעייתית ונצטרך לראות איך הרשות תתמודד".
לטעמו של ד"ר שרקי "הרשות תצטרך לבחון הגשת ערעור על החלטת בית המשפט ולטעון שבית המשפט לא יכול לשמוט בטענות בעלמא את הבסיס לקריטריונים על פיהם פועלת הרשות כדי להוכיח מהי זוגיות מוכחת ומה לא".
שרקי מדגיש בדבריו כי "מעמדו של בית המשפט לעניינים מינהליים אינו מעמד מחייב אלא רק מעמד מנחה, כך שבתי המשפט לא מחויבים לפסיקה הזו, אבל הנחיה שיפוטית היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו בהחלטות המשפטיות העתידיות. לכן יש כאן פנצ'ר שצריך ברמה הפסיקתית בערכות הגבוהות יותר, כלומר בית המשפט העליון".