גמרא
גמרא צילום: istock

קראתי את מאמרו של אסף פאסי שהתפרסם בעיתון בשבע ובאתר ערוץ 7. כמי שמלמד שנים גמרא אני מבין את התחושה ואף מזדהה עימה , אבל חולק בעניין המסקנה.

אינני יכול במסגרת מצומצמת זו לענות ולפתור את הכל, אך אכתוב כמה נקודות ובקצרה.  כשלמדתי אצל הרב הגאון אני חושב שאפשר לקרוא לו מגדולי הגדולים של מגידי שיעור בגמרא בדורנו – הרב מוטי שטרנברג,

באתי אליו הבייתה עם שאלה בגמרא, שאלה שהציקה לי, ואמר לי בענוותנותו הבלתי רגילה: "אני לא יודע". ואז שאל אותי בישרות אמיתית: "השאלה הזאת מעניינת אותך?" ועניתי לו שכן. אמר לי: "אותי זה לא מעניין". ואז אמר לי: "אבל אם אותך זה מעניין אז תברר".

קטן כמותי איני ראוי לתת ציונים לרב מוטי, אבל סיפור זה הוא סיפור מכונן אצלי. לתת מקום לכל תלמיד ולכל הרגשותיו, לא לשלול וחלילה לא לזלזל. פשוט לתת מקום. 

אני חושב שכל סוגיה רלוונטית, ור"מ טוב יכול (חייב!) להפוך את הסוגיה שתהיה משמעותית לתלמיד. לימוד גמרא זהו לימוד וברור מהו רצון ה' בעולם עכשיו. לצערי יש הלומדים במקום גמרא לומדים גמרא ארכיאולוגית, גמרא המנותקת מהאדם. לימוד גמרא הוא ברור דבר ה' כאן ועכשיו בעבודת ה' שלי.

לצד הצורך בחידוש ובהתאמת הלימוד עלינו להיזהר. לזכור שאי אפשר לקפוץ שלבים, ולהבין שכל שלב הוא מרתק. להבין את הצורך ברמי"ם לא פחות ממעולים למסגרות החינוך, כאשר הבסיס חייב להיות היותם אוהבי גמרא בעצמם.

לצד זה עלינו לפשט ללומד את הלימוד. לבחור את המהדורה הטובה ביותר והמונגשת ביותר ללומד. גם אם הרב אוהב ללמוד מכתבי יד כמו שלמדו הסבוראים, הגאונים והראשונים וחלק מהאחרונים – הוא צריך להבין שלא כל דבר שייך ללומד בימינו ולהתאים את צורת הדף ודרך הלימוד.

בנוסף, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לזכור את מהות התלמוד. "תלמוד" הוא לא שם של ספר, אלא צורת לימוד, של שקלא וטריא של שאלות ותשובות, שאלות של התלמיד – ותשובות של התלמיד בעזרת המכוון – הר"מ. התלמיד שואל הכל מהמקום שבו הוא נמצא ומשם מתקדמים. אם נהפוך להיות משנני חומר בלבד, שנוגעים בסוגיות עבר, בלי להבין את מהות הלימוד העכשווית ואת החידוש העצום של דרך הלימוד- נפספס.

אחד הקשיים הגדולים בלימוד הוא העבודה בכיתות גדולות והטרוגניות. ללא ספק הדבר מצטרף לשלל האתגרים המצויים בלימוד זה.

אזכיר שניים מגדולי מלמדי הגמרא שהתמודדו עם חלק מהדברים שכתב אסף פאסי במאמרו- הרב יהודה ברנדס קרא ללמוד 2 דפי גמרא בשבוע ולהתמקד במשהו משני הדפים הללו שרלוונטי לתלמידים.

ומו"ר הרב דוד פוקס זצ"ל, שיום הזכרון שלו בקרוב (כ"א כסליו) וראוי להקדיש התכנסות לעילוי נשמתו בדיוק בנושא הזה. הרב דוד פוקס תמיד היה משמעותי לתלמידיו, לפעמים יותר מדי משמעותי, לענ"ד דווקא השיא שלו היה כשהיה בצוות ההיגוי והליווי של ישיבת "חברותא" יחד עם הרב שמעון אדלר. זכינו חבורת רמי"ם, בבית מדרש "לפניהם", להנות מפירותיו ומסקנותיו.

אסיים בחידוד הדברים: כל לומד – לומד לפי אישיותו, ומה שליבו חפץ. וכל דור לומד בהתאם לדורו. וכי הבריסקאים למדו כפי שהראשונים למדו?! וכי הראשונים למדו כפי שהגאונים למדו?! והגאונים כסבוראים?! והסבוראים כאמוראים?! ואמוראים כתנאים?! וכי ר"ע למד ולימד כמו שמשה רבינו ע"ה למד ולימד?!  התשובות לכולם: ודאי שלא!!! מספרת לנו הגמרא (מסכת מנחות כט:) שמשה רבינו נכנס לשיעורו של רבי עקיבא ולא הבין את השיעור, חלשה דעתו של משה רבינו, חשב שמדובר בתורה אחרת,

עד שאחד התלמידים שאל את רבי עקיבא – מניין לך? ענה לו ר"ע – "הלכה למשה מסיני". שמע זאת משה רבינו ונרגע, הבין שלומדים את אותה תורה אך בצורה אחרת ...   הבו לנו עוד שעות גמרא, הבו לנו רמי"ם אוהבי ה' אוהבי גמרא ואוהבי ילדיו של הקב"ה!

הכותב: מורה לגמרא, ראש מכון "גמרא סדורה"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו