חופה במערת המכפלה
חופה במערת המכפלהצילום: אלעד דוידי

לכבוד שבת חיי שרה אספנו לכם חמישה סיפורים על זוגות חמודים שהכירו בחברון בשבת חיי שרה.

משה ואפרת בן חמו מספרים: הכרנו בשבת חיי שרה לפני שנתיים. הסיפור בינינו היה ממש נס והתגלגל באמת משמים.

מאז שהייתי קטנה המשפחה שלי היתה נוסעת כל שבת חיי שרה לחברון. זאת היתה (ועדיין) שבת שאנחנו מחכים לה כל השנה.

באותה שנה הייתי קומונרית בדימונה והשבת יצאה בשיא חודש ארגון, בגלל כל מיני אילוצים טכניים שהיו כמעט לא נסענו לשבת עד שברגע האחרון ובעזרתה של ענת כהן החלטנו שאנחנו לא מוותרים על השבת הזאת ונוסעים.

משה שירת ב"עורב" בסיירת גולני, ביום חמישי שלפני שבת הודיעו להם שהם צריכים לנסוע לתגבר בחברון בשבת כדי לשחרר פלוגה אחרת שסגרה המון שבתות בגלל התחממות שהיתה בעזה.
משה ואני נפגשנו בשבת בצהריים במחסום שמעל הקסבה, כל שנה היינו יוצאים לסיור שיש שם ובאותה שנה ביטלו את הסיור בשוק בגלל התפרעויות שהיו בערב שבת, וככה יצא שגיסי, אחותי ואני דיברנו עם משה ועם שאר החיילים במשך כמה דקות עד שיתבררו הדברים ונקבל החלטה.

למשה ולגיסי יש חבר משותף מהצבא שהיה שם באותה שבת, ובמוצאי שבת הוא פנה אליו לברר אם אני פנויה, התחלנו לצאת והתחתנו אחרי שנה וחודשיים ב"ה.

זה הזמן להצטרף ולהתחבר לעיר האבות. לתרומה לחידוש הבנייה היהודית בעיר לחצו כאן

משה ואפרת בן חמו בחברון
משה ואפרת בן חמו בחברוןצילום: עצמי

במקביל - כל שנה הרב שמואל אליהו היה מגיע לשבת והיינו נפגשים לקידוש אחרי התפילה בשבת בבוקר עם עוד כמה משפחות ואנשים מחברון והרב היה מברך אותי, בין השאר גם לזיווג הגון וטוב ושאזכה לחתן שהוא "מלאך טוב". זה נהפך למעין טקס קבוע - מגיעים לשבת ומתחיל המירוץ למצוא את הרב ולקבל ממנו ברכה.

באותה שנה זו היתה הפעם הראשונה שלא הצלחתי לקבל מהרב ברכה, איכשהו כל פעם פספסנו אותו בשנייה. התבאסתי מאוד מעניין הזה והרגשתי שחלק עיקרי מאוד בשבת הזאת התפספס לי. במוצאי שבת כשחזרתי לשירות ההורים שלי במקרה פגשו את הרב וסיפרו לו על כל העניין עם הברכות, הרב ירד מהאוטו במיוחד וביקש מאמא שלי למסור לי שהוא מברך אותי כאילו אני נמצאת שם, הוא בירך שוב להצלחה ולזיווג הגון.

הזמן שהרב בירך אותי (דרך אמא שלי) היה הזמן שמשה בירר עם גיסי וחבר שלו עליי.

מבחינתי הסיפור הזה בחברון היה סגירת מעגל ענקית, אני מאוד מחוברת לחברון ותמיד שמחה להגיע לשם, יותר מכל מקום אחר - וזה שהכרתי שם את בעלי הפך את חברון למשמעותית עוד יותר עבורי.

המוסיקאי ואיש הבמה ניר רובין מספר במופע שלו 'הקרב על חיי' כיצד הכיר את אשתו אורית בחברון בשבת חיי שרה. צפו

ניר רובין מספר על ההיכרות עם אורית בשבת חברון

זה הזמן להצטרף ולהתחבר לעיר האבות. לתרומה לחידוש הבנייה היהודית בעיר לחצו כאן

יונתן ודבורה שוב מחמדת חוזרים ליום בו דרכיהם הצטלבו:

הסיפור מתחיל בכך שיונתן חזר בתשובה 3 שנים בדיוק לפני שהצטלבו דרכיו עם דבורה שהגיעה מבית דתי. כחלק מהנוהג שקיים יונתן עם חבר ששירת עימו כשוטר במרחב ירקון בת"א, היו נוהגים יונתן ואותו חבר, להגיע לברכת הכוהנים המסורתית ברחבת הכותל ביום השני של חוה"מ סוכות, ואז לקבל פני רבו ברחבת הרובע היהודי, שם הרב מרדכי אליהו זצ״ל היה נוהג לומר דבר תורה לקהל, ואז ניתן היה לעלות אליו ולקבל ברכה אישית והמשך מסורת היום המיוחד הזה הייתה לנסוע לחברון עיר האבות.

3 שנים לאחר תחילת המסורת, בחוה"מ סוכות תשס"ד, יונתן כבר שמר על מסורת הטיול וביקש יום חופש ביום שתוכננה ברכת הכוהנים ברחבת הכותל. ערב קודם לחופש המתוכנן, תפנית בעלילה, מפקדו של יונתן מתקשר אליו ומודיע לו שיום החופש בוטל היות ומתקיים אימון ירי.

יונתן לא שוכח עד היום את שאמר בליבו. "אם הקב״ה רוצה שאספיק להגיע לברכת הכוהנים, אצליח למרות ביטול יום החופש". ואכן, לאחר שהתקבצו שוטרים אחדים בשש וחצי בבוקר באיזור נתניה, סביב השעה 08:00 ונוכח דלות בנוכחים, הודיעו על ביטול אימון הירי. יונתן לא חשב פעמיים וממחלף נתניה עלה על אוטובוס ל... ירושלים כמובן! שם נפגש החבר הספיק לברכת הכוהנים של מוסף. עלו לרחבת הרובע היהודי שם שמעו את שיעורו של הרב מרדכי אליהו זצ״ל, ובשלב הברכה הפרטית, יונתן ניגש אל הרב, וביקש ברכה להצלחה בלימודי המשפטים אותם החל באותה שנה, בריאות למשפחה, הצלחה במשלח ידו במשטרה, והתכוון לפנות את מקומו לממתין הבא לברכה.

הרב אחז בידו של יונתן ושאל: "ומה עם זיווג" יונתן שהיה רווק בן 25 באותה עת לא חשב למהר בכיוון הזה אך עם הרב שאל, אז למה לא? והשיב: "כן, אפשר גם ברכה לזיווג", אך לא שיער בנפשו שזה יהיה בו ביום.

הרב הוסיף ברכה לזיווג ואף נתן חופן של שקדים והניח אותם בכפו של יונתן. הוא לא ויתר על הנסיעה לחברון למרות דיווח על אירוע לאמוני באזור, והמשיך בגפו באוטובוס לכיוון חברון. האוטובוס המה אנשים מחמת החג וצפיפות המטיילים, ויונתן פינה את מקום מושבו באוטובוס עבור אישה מבוגרת שלא היה לה היכן לשבת, ואז נעמד ליד 3 בנות שנושא השיחה שלהן היה איך ישובו לביתן במושב ליד עפולה מבית שאן. יונתן שהשאיר את מכוניתו בבית שאן והתגורר באזור הציע את עזרתו. כאן יש וידוי, לא בטוח שההצעה הייתה צצה לעולם אלמלא יונתן חיפש דרך לשוחח עם דבורה שהייתה בין השקטות בעדת הבנות הזו.

האוטובוס הגיע לחברון, דבורה וחברותיה פנו לתפילתן במתחם, כך גם יונתן ובחזרה לירושלים ומירושלים צפונה, וכבר קלחה השיחה בין יונתן לדבורה, ואתם זוכרים את השקדים של הרב מרדכי אליהו? אז בו ביום בדרך חזרה צפונה, דבורה התכבדה ואכלה מאותם שקדים מבורכים… מכאן השאר היסטוריה.

בחלוף שלושה חודשים וכמעט לפני 18 שנים נישאו יונתן ודבורה. "תמיד לחברון תהיה פינה חמה ומיוחדת בליבנו. שבעצם שם הפרק החשוב של כל אחד ואחד מאיתנו החל, בניית התא המשפחתי הפרטי החל שם, ושוכני עפר במערת המכפלה למעשה מלמדים אותנו את בניית המשפחה בספר בראשית", אומרים דבורה ויונתן.

זה הזמן להצטרף ולהתחבר לעיר האבות. לתרומה לחידוש הבנייה היהודית בעיר לחצו כאן

דבורה ויונתן שוב
דבורה ויונתן שובצילום: באדיבות המצולמים

דוד וחני בראון הכירו גם הם בחברון:

דוד שירת בגולני בתור קצין (אין שניה פנויה..), חני גרה באדמות ישי (תל רומידה).
כשחברים הציעו ואמרו לנו-אתם ממש מתאימים (הם צדקו..)-ניצלנו את הזמן (שבקושי היה), היו המון שעות שינה חסרות...

בסוף ב"ה האירוסין היו בזמן שהמחלקה של דוד יצאה למעצר עם הסמל שלו.. החתונה כמובן הייתה במערת המכפלה. בחתונה אמרנו תודה רבה לאבות ולאמהות שלנו-הביולוגיים וכמובן גם לאבות ולאמהות שקבורים במערה!

דוד מאוד התחבר לחברון ולתושבים המדהימים! זאת הרגשה טובה לשמור על אנשים שאוהבים!
זה מרגיש לנו כאילו ה' שם את שנינו במקום הנכון ובזמן הנכון.. (יש אומרים שדוד הגיע לחברון הוא אמר "מפה אני יוצא עם כלה")

דוד וחני בראון
דוד וחני בראוןצילום: באדיבות המצולמים

גם יהודה ומורן רוזנפלד הקימו את ביתם בזכות מפגש בשבת חיי שרה: "הייתי בשבת חיי שרה אצל משפחת מימון ועוד 80 מתארחים, יצאנו לטיול אחרי האוכל בערב שבת ומבטינו נפגשו, חברות של מורן שהכירו אותי מלפני ראו שיש קליק, ומיד דאגו לחבר ביננו וכבר באותו ערב עשינו טיול ביחד בקריה ומאז השאר היסטוריה".

יהודה מספר על החיבור העמוק שנוצר אצלו לעיר האבות, "אני כירושלמי, מאז שהכרתי את אשתי, התחברתי מאוד לחברון ועד היום אני פעיל כמעט בכל אירוע שיש בחברון ובמיוחד בארגון וההפקה של שבת חיי שרה".

יהודה ומורן רוזנפלד
יהודה ומורן רוזנפלדצילום: באדיבות המצולמים

זה הזמן להצטרף ולהתחבר לעיר האבות