איתמר סג"ל
איתמר סג"ל צילום: עצמי

אנשי הליכוד שמילאו אתמול את רחבת כיכר הבימה לא באו בשביל בנימין נתניהו.

זה לא שהם לא רוצים שהוא יחזור, הם רוצים מאד והם גם אומרים את זה מבלי להתבייש, שזה דווקא יפה בעיני ולא דבר פשוט לאחר שנים של הסתה תקשורתית. מי שהיה שם הרגיש שבעומק יש כאן משהו אחר.

מי שהקשיב לנואמים, הסתובב בין המוני המפגינים, גלויי ראש ברובם, שמע קול אחר, קול נעים במיוחד, מתוק ונוגע ללב. מי שקרא את השלטים, שוחח עם המפגינים סביבו, מי שיודע לראות את הקולות ולא רק לקרוא עליהם מעל טורי הפרשנים ודיווחי החדשות יודע שהמפגינים באו מסיבה אחת פשוטה - הם רוצים מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה.

מעט דתיים לאומיים נראו אמש ברחבת תיאטרון הבימה, מראה לא רגיל לעיניים של בוגר הפגנות כמוני. התרגלנו להפגנות ההתנתקות הגדולות, לעמונה ומקומות נוספים. אז בעיקר בהתנתקות, כאבנו את חסרונם של אחינו המסורתיים והחילונים. כאבנו לאחר ההתנתקות והכינו על חטא, הבנו שהניתוק מהעם הוא שהביא עלינו את עונש ההתנתקות.

אתמול בהפגנה חשתי שהלקח לא נלמד. ניתן להניח שאם יד הממשלה הייתה מורמת כדי לכרות חלילה ישוב ממקומו, אביתר למשל, אלפי מתיישבי השומרון ובנימין היו מתייצבים ליום פקודה, מגיעים בכל דרך לגבעות כדי לעצור את הדחפורים. במקביל, עשרות אלפים היו מתכנסים בכיכר רבין כדי למחות על העוול.

כעת, כאשר גורל המדינה היהודית מונח על הכף, כאשר מתנהל מאבק אדירים על זהותה של המדינה היהודית לבין מדינת כל אזרחיה, נאלמה הצינות הדתית דום, משאירה את המאבק שהוא לא פחות מאשר שלה לאנשים אחרים, ל'סתם ביביסטים' מעריצים עוורים שאינם יודעים את אשר הם צועקים. כך סבור בעומק נפתלי בנט. 'ממשלת האחדות' שלו היא עם השמאל הקיצוני, העם שאליו הוא מבקש להתחבר הם האנשים הנכונים, היפים מתל אבי. את מיליון בוחרי הליכוד הוא לא סופר. בז לבחירתם, מזלזל בשיקול דעתם.

משהו כאן התהפך. דוקא הציונות הדתית המעמיקה, זו שמבקשת להעמיק במהות ולא בצורה, בפנים ולא בלבוש, מבקש לזהות מהלכי עומק ולא להסתפק בפירורי חיצוניות, מרגיעה את עצמה בימים אלו בנחמות שווא. ממשלה בשותפות עם האחים המוסלמים השוללים את עצם קיומה של מדינת היהודים? העיקר שתוקם ישיבה באביתר.

רפורמת כשרות שכל מומחי הכשרות וכמעט כל גדולי רבני הציונות הדתית אחידים בדעה שהיא עלולה לפגוע קשות ברמת הכשרות בישראל? לא נורא, הרי 3000 יחידות אושרו ביו"ש. שמאל קיצוני שמעודד בגאון את מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה סביב שולחן הממשלה, טשטוש זהות נורא בעל פוטנציאל נזק אדיר מימדים לשנים ארוכות? העיקר שהקיצוץ בישיבות נמנע. אבל את האמת צריך לזעוק: אין לנו שום צורך באביתר, אין לנו שום ערך בעוד 3000 יחידות ביו"ש ואפילו לא בתקציבי הישיבות אם מדינת ישראל משנה את פניה, נשלטת על ידי ממשלה שהחזירה לקדמת הבמה את השמאל הקיצוני ביותר, ונשענת על ידי התנועה האסלאמית, בת האחים המוסלמים, אחות החמאס. גדלתי בשומרון, נאבקתי כנער על הגבעות אבל אני מבין היטב, המאבק על ארץ ישראל הוא יותר סימן מסיבה, ואת הסימפטומים מרפאים על ידי טיפול בשורש המחלה.

ובכל זאת, קצת הרבה אופטימיות. הרבה נשמה ורוח שאבתי כאשר ראיתי את משתתפי ההפגנה, כאמור מסורתיים וחילונים ברובם המוחלט זועקים שהם אינם מוכנים לוותר על המדינה היהודית. כולי תקוה שכאשר הימין האמיתי ישוב לשלטון, הלקח יישמר וייזכר. אולי הימין ילמד לשלוט טוב יותר, אולי אז נזכור שהמדינה היהודית לא ברורה מאליה, שיש יותר מידי מי שרוצים לטשטש ולשנות אותה, מבפנים ומבחוץ. אולי אז, תשוב אלינו המדינה היהודית.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו