חורף. אילוסטרציה
חורף. אילוסטרציה צילום: iStock

מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בדק כיצד הים התיכון בכלל ומזרח הים התיכון וישראל בפרט יושפעו משינויי האקלים בעשרות השנים הקרובות.

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של משבר האקלים, היא שינויי מזג האוויר הקיצוניים שהוא מביא איתו. פליטת גזי החממה, מובילה לעלייה בטמפרטורה ולשינויים בתנאים בהם נעביר את השנים הבאות על פני כדור הארץ. חוקרי האקלים, משתמשים במודלים ותצפיות על מנת לנסות ולהבין איך וכיצד מזג האוויר בעולם יושפע מעלייה בריכוז גזי החממה.

במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Climate Dynamics'', השתתפו חוקרים מרחבי העולם, ביניהם ד''ר אסף הוכמן, ממרכז האקלים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים ומהמכון הטכנולוגי של קרלסוהה בגרמניה, והוא הובל על ידי ד"ר מרקו ריאלה ממכון המחקר ICTP באיטליה.

החוקרים מצאו שככל שריכוז גזי החממה עולה, כך יש ירידה משמעותית של כ-30 אחוז בשכיחות הסופות באזורינו. בנוסף לכך, ישנה גם ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשם וירידה זהה בעוצמת הרוח בכל סופה.

ככלל, הים התיכון נחשב כ-''Hot spot'' לשינויי אקלים, כלומר הוא מאופיין בעליות יותר גדולות בטמפרטורה מאזורים אחרים בכדור הארץ, ובשינויים קיצוניים יותר בסופות המתרחשות בו. החוקרים השתמשו במודלים מהסוג המתקדם ביותר, שאפשרו לבדוק את הקשר בין העלייה בריכוז גזי החממה לשינויים במאפייני סופות החורף בים התיכון, בעשרות השנים הבאות.

מדובר במודלים מדויקים יותר, בעלי רזולוציה גבוהה יותר, שיכולים לצפות את הגעתן ועוצמתן של סופות בים התיכון באופן ספציפי. החוקרים צופים באזור מזרח הים התיכון וישראל ירידה מהותית בכמויות הגשמים וחורפים שחונים במיוחד - שעשויים להשפיע בצורה דרסטית על החיים בישראל.

האם זה אומר כי אנחנו לא צפויים לראות בארץ סופות קשות, המובילות לנזקים גדולים ברכוש ובנפש, בעשורים הקרובים? לא בהכרח. למרות הירידה היחסית הצפויה בכמויות הגשם הכוללות, העוצמה של הגשם בפרקי זמן קצרים צפוייה לעלות משמעותית, כך שגם הגשם שירד עלול לייצר הצפות ושטפונות. כלומר, אמנם יהיו פחות סופות באזור ישראל, אבל אלה שיגיעו אלינו יהיו עוצמתיות, אולי אפילו בעוצמות שלא הכרנו לפני כן. בחופי אירופה לעומת זאת, המצב הפוך - המודלים צופים דווקא עלייה בכמויות הגשם הכוללות ובעוצמת הרוח שנובעות מסופות חורף.

למרות שהמודלים צופים חורפים שחונים בעשורים הקרובים, לא מדובר בגזירה משמיים. ד''ר הוכמן טוען כי "כאשר אנחנו בוחנים במודלים אפשרות של ירידה בריכוז גזי החממה, ניתן לראות כי האקלים מגיב לכך בצורה חיובית. כלומר, השינויים באקלים עשויים להתמתן במידה ונפעל לשינוי כמויות פליטת גזי החממה. אם המצב יישאר כפי שהוא, צפויות תוצאות הרסניות - אך השליטה עדיין נמצאת בידיים שלנו".