תום ניסני
תום ניסני צילום: תומר זקן

אתחיל מסיפור קצר. במרץ 2021 הרחיקה משטרת ישראל מספר פעילים מארגון "בידינו" לאחר שהעזו במהלך עלייתם להר הבית לבקש לסייר ליד החומה המזרחית של ההר.

חודש שלם המתין אחד הפעילים שהורחקו המתין כדי שיקבלו אותו ל"שיחה" אצל מפקד יחידת המקומות הקדושים כדי שיוכל לחזור ולעלות להר הבית. השיחה הוקלטה ונשלחה אליי כחלק מטיפול משפטי בסוגיה.

מיד לאחר הפיגוע הקשה ביום א' השבוע חזרתי אל השיחה הזו כדי להיזכר כמה הזויה היא הייתה. במהלך השיחה הזו טען מפקד יחידת המקומות הקדושים כי בעצם מעשיו של הפעיל ש"הפר את הכללים בהר הבית", הוא מחזיר את כולנו אחורה. "אנחנו נמצאים במקום טוב כי אנחנו מקפידים על הכללים", הסביר מפקד המשטרה. "כדי שלא נחיה על החרב, כדי שהר הבית לא יהיה מקום של מלחמה, אתה צריך לשאול הכל את השוטר, אתה לא רואה את התמונה הכללית".

במילים אחרות: הכל טוב בהר הבית, אין חרבות ואין פיגועים, כל עוד היהודים מקפידים לעשות כל מה שנגיד להם לעשות, גם אם זה כולל הפרה של כל זכות בסיסית של אזרח במדינה דמוקרטית.

אני חייב לפתוח ולומר – אני לא בטוח כלל שהצבת מגנומטרים תפתור את בעיית הטרור הפורה בהר הבית. היא בוודאי תסייע ותעזור, גם לתחושת הביטחון וגם להרתעת המחבלים, אך היא לא תפתור את הסוגיה.

עוד באותו נושא:

הבעיה בהר הבית היא לא בהכרח סידורי האבטחה המרושלים עד לא קיימים, בהוראת ממשלת ישראל, אלא הקונספציה, אותה היטיב לבטא מפקד יחידת המקומות הקדושים בשיחה עם אותו הפעיל. בכל יום ביומו, חווים עולי הר הבית את הקונספציה הזו. לפי התיאוריה שהפכה לנחלת הכלל בקרב הדרגים הביטחוניים, ישנן שתי אוכלוסיות המהוות סכנה למצב בהר הבית: מחבלים מוסלמים, ועולי הר הבית.

וזו אכן המציאות: משטרת ישראל והשב"כ משקיעים המון משאבים במעקב, ניטור, הפחדה והפללה של עולי הר הבית. גם אני חווה את זה על בשרי עד היום. משטרת ישראל "טרחה" להגיש נגדי כבר שני כתבי אישום, לעצור אותי עשרות פעמים, ולהתנגד בתקיפות לאפשר לי להחזיק נשק, כבר מעל חמש שנים.

מי שחי במציאות מדומה במסגרתה עולה הר הבית שמשתחווה, ממלמל או מזמזם את המנון המדינה, חס וחלילה, הוא שווה-ערך באיום שלו על הסדר הציבורי כמו מחבל – זורק אבנים, דוקר או יורה, משקיע מעט מדי במעקב, ניטור וסיכול של איש חמאס בכיר, מטיף ומסית במסגדים כמו פאדי אבו שחידם, ומפספס פיגוע שמתבשל לו מתחת לאף.

כך יוצא שאותו מחבל מתועב מתכנן פיגוע כפי הנראה במשך שבועות ואפילו חודשים. הוא טס לטורקיה שם לפי החשד נפגש עם אנשי חמאס, ממשיך להטיף ולהסית במסגדים, כולל בתוך הר הבית, ככל-הנראה גם מתאמן על ירי ותפעול נשק, ולבסוף מצליח להיכנס עם נשקו לתוך הר הבית תוך כדי שהוא עובר לפחות 3 עמדות שוטרים בדרך, ולצאת ממנו כדי לרצוח יהודים.

אינספור שיחות ניהלתי עם שוטרים בהר הבית ובעיר העתיקה שסיפרו שהם יודעים טוב מאוד שהם מתפקדים ופועלים תחת רולטה רוסית. יתכן והפיגוע הבא יגיע מחר, יתכן מחרתיים. במקביל – המפקדים שלהם מספרים להם על סכנת עולי הר הבית היהודים ולא מצליחים, יחד עם ממשלות ישראל הפחדניות, לדאוג להם להגנה בסיסית בדמות אמצעי גילוי מתכת.

ביום שישתנה הדיסקט בהר הבית, ממקום בו יש לגיטימציה לקיני טרור להשתולל, למקום ישראלי ריבוני בו עולי הר הבית מתקבלים בברכה, נצליח להציל חיי-אדם יקרים.

הכותב: תום ניסני הוא מנכ''ל ארגון "בידנו - למען הר הבית"

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו