הדעות סביב עדותו של ניר חפץ חלוקות. בעוד במשטרה יש הסבורים שדרכי החקירה שננקטו מולו היו סבירות, יש מי שרואה בחקירתו של חפץ עילה לפסילת העדות כולה ללא קשר למסקנות העולות ממנה. עורך הדין יורם שפטל מתייחס לסוגיה בראיון לערוץ 7.
על הסבורים שחקירת חפץ לגיטימית אומר עו"ד שפטל כי "שוטרים פושעים שאומרים שחקירתו הייתה כשרה הם השפלים והנמוכים והרמאים שבאנשי החוק שיכולים להיות במדינה דמוקרטית כלשהי".
לדבריו "כל מה שמתחש באולם בית המשפט סביב החקירה הזוועתית האלימה הבריונית והלא חוקית בנוסח השטאזי והק.ג.ב. הזו, מסביר לנו שמערכת שלטון החוק במדינת ישראל היא בשפל שלא ניתן להעלות על הדעת. לחקור אדם תוך כדי מניעת שינה, הרעבה, איומים להרס כלכלי, איומים להרס משפחה, להביא את הפילגש שלו כדי להראות לו איך הולכים להרוס לו את המשפחה, להכניס אותו לתא עם פשפשים, מניעת טיפול רפואי, אלו מעשים שבמדינה דמוקרטית לא יתכנו".
שפטל רואה באישור המעשים על ידי הדרג הגבוה את האלמנט החמור הרבה יותר מאשר עצם המעשים. "הזוועה האמתית היא לא בשוטרים החוליגנים שביצעו את מעשי הזוועה הללו. הבעיה היא שהדברים אושרו על ידי שי ניצן ובדיעבד על ידי מנדלבליט. הטענה שמנדלבליט לא ידע אין לה שום משמעות, כי בין אם ידע ובין אם לא הוא מביא את ניר חפץ לבית המשפט על סמך החקירות שלא יתכנו בשום מדינה דמוקרטית. כאשר הוא מביא את העדות הזו לבית המשפט זה עושה אותו בהיבט המוסרי נוכח בחדר החקירות. הוא מכשיר אותם בדיעבד".
בדבריו מזכיר את דברי הביקורת שהטיח היועמ"ש הקודם, יהודה ויינשטיין, כלפי היועמ"ש הנוכחי, מנדלבליט, במכתב ששיגר לראש הממשלה דאז נתניהו, כאשר הגדיר אותו כאדם בלתי אמין שיש לשקול את המשך כהונתו כמזכיר הממשלה.
חפץ הגדיר את זה אינקוויזיציה וגיהנום", מזכיר שפטל ומדגיש כי "מבחינה משפטית זה לא משנה אם עדותו אמת או שקר מהמילה הראשונה ועד המילה האחרונה, כי היא בלתי קבילה בעליל". על היותה של עדות מסוג זה כבלתי קבילה מזכיר שפטל כי כבר לפני 15 שנים הובילו הוא ועו"ד שרון נהרי את זיכויו של יונתן אלזם ובמהלך הדיון "הבאנו את בית המשפט לקבוע שכאשר מוציאים מנחקר עדות בצורה בלתי חוקית היא לא רק פסולה כראיה נגדו, אלא גם כראיה נגד כל העולם".
"הלכת אלזם אומרת שלא רק שמה שניר חפץ אמר לא יכול להפליל אותו עצמו, אלא הוא לא יכול להפליל אף אחד אחר", אומר שפטל ושב ומדגיש כי "לכן בלי להיכנס לעניין שאלת האמת והשקר, ההודאה שהתקבלה באופן כזה בלתי קבילה".
"הדבר הנורא ביותר הוא לא הסאדיזם, שנועד לבצע פוטש פוליטי הוא הדבר הגרוע. הרבה יותר גרוע הוא שהדברים נעשו בגיבוי של הפרקליטות בלכתחילה ובדיעבד. הגרוע ביותר הוא שהיועמ"ש חושב שבית המשפט יאשר את זה. זו נקודת הציון הנמוכה ביותר שאפשר להעניק למערכת משפט במדינה דמוקרטית, להאמין שהיא תאשר זוועה כזו כראיה. עצם העובדה שיש מחשבה כזו מסביר למה רק ל-7 אחוז מאוכלוסיית ישראל יש אמון רב כלפי מערכת המשפט". לשאלתנו אם להערכתו צודק היועמ"ש כשהוא מאמין שבית המשפט יאשר הודאה שכזו, משיב עורך הדין שפטל: "לא הייתי מזדרז לומר שהוא טועה, וכל המוסיף גורע...".
בדבריו מזכיר שפטל את החלטת בית המשפט המחוזי בלוד לפסול ראיות שנגבו מהנערים שהואשמו בהצתת הכנסיה מאחר ועדותם נגבתה תחת עינויים "במתקן עינויים מיוחד של השב"כ בהוראה אישית של שי ניצן להכניס אותם לשם", ובכך אכן התקבלו וטענותיו של "הסניגור המהולל שהיום הוא חבר כנסת המהולל עוד יותר, איתמר בן גביר", אך למרות זאת הצליחה המערכת למצוא נקודת מילוט כאשר נטען שאמנם הודאותיהם במתקן השב"כ נפסלו, אך מאחר והם חזרו על הדברים גם בחקירת המשטרה, לכאורה ללא עינויים, הדברים אושרו כראיה. כזכור, בן גביר טען אז שלאחר שאותם נערים עברו עינויים ברור היה להם שאם לא יחזרו על אותה גרסה הם יוחזרו לאותו מתקן ולאותם עינויים ומשום כך יש לפסול את כל עדותם, אך טענתו זו לא התקבלה בבית המשפט.
להערכתו של עורך הדין שפטל, גם במקרה חפץ עשויה המערכת לנקוט באותו מהלך ולטעון שאמנם הודאתו הראשונית נגבתה באופן בעייתי, אך אם הוא חזר על הדברים במשטרה יש לקבל את הודאתו השנייה כקבילה.
"זה בדיוק מה שהמשטרה והפרקליטות יטענו", מעריך שפטל המזכיר כי חפץ עצמו הדגיש כי חתם על הסכמתו להפוך לעד מדינה כתוצאה מהעינויים. "הדבר האחרון שהייתי חותם עליו הוא שבית המשפט יפסול את כל העדות שלו, ואם זה לא יקרה יש לנו בכך הוכחה לאופן שבו מערכת המשפט לא זוכה לאמונם המלא של 93 אחוזים מהציבור".
מוסיף עו"ד שפטל ומעיר כי לטעמו מנדלבליט ושי ניצן אישרו את ביצוע "הפשעים הללו, המעשים הפליליים הללו", כי ידעו ששורת כתבים משפטיים תתייצב באולפני הטלוויזיה על מנת לסנגר עליהם ועל החקירות הללו, על אף שאלה נעשו באופן שבו נעשו. הם היו בטוחים בכך כי הם במערכת מושחתת מאין כמותה מול האנשים הללו", אומר שפטל בהתייחס לאביעד גליקמן, ברוך קרא וספי עובדיה. "הם מדליפים להם ובתמורה הם מגינים על הפשעים שמאושרים על ידי הפרקליטות".