הרב אריאל וידר
הרב אריאל וידר צילום: מוטי לוריא, מכון פוע"ה

פרשת השבוע ממשיכה את "סיפור המתח" שהגיע לשיאו בשבוע שעבר. יהודה מלך "בן דוד" מול יוסף מלך "בית יוסף" .
והמדרשים המופלאים מספרים לנו שאחי יוסף מתאחדים יחד ומוכנים לצאת ולהחריב את מצרים, את בנימין הם לא ישאירו, עליו הם לא יוותרו. 

ויוסף? יוסף לא יכול להתאפק "ויקרא הוציאו כל איש מעלי".
מה מוביל את יוסף? עשרים ושתים שנה הוא לא נמצא בבית, לא פוגש את יעקב ולא מודיע כי הוא חי, יוסף מוביל את אחיו תהליך קשה וכואב, מה יוסף רוצה? מה המטרה שלשמה כל זאת?

כמעט כל הפרשנים עוסקים בשאלה המיוחדת מהי מטרתו של יוסף, מפשט הפסוקים נראה שיוסף לא תכנן לסיים את הפרשה ככה הוא תכנן להמשיך עם התהליך הזה. אלא שהוא כבר לא יכול להתאפק ומתגלה לפני אחיו. זה כבר לא משנה מה התכנון הראשוני יש משהו שטורף את הקלפים.

ונראה לומר שהסיבה לשינוי התכניות תלויה בעובדה ששבטי י-ה שהיו ביניהם מחלוקות מהותיות מהי הדרך הנכונה עבור עם ישראל מניחים  בצד את כל המחלוקות ומתאחדים אל מול הצרה. הם מתאחדים אל מול "השליט האכזר" שהחליט להכניס את אחיהם הקטון אל הכלא, על לא עוול בכפו.
"כי עבדך ערב את הנער". 

אותה אחדות מופלאה שברגע של צרה מופיעה בגדול למרות כל השוני. מתוך הדעות השונות והמחלוקות הכואבות מתגלית ערבות הדדית של עם אחד, "כולנו בני איש אחד נחנו". נכון יש בינינו מחלוקות אבל באמת אנו מאוחדים ואל מול שליט מצרים אנו נתאחד אפילו אם זה אומר שנהרוס את מצרים ,אנחנו לא משאירים את בנימין פה. 

אותה אחדות מופלאה שמתגלה אל מול יוסף במצרים משנה את הכל, התוכניות נגוזו ויוסף מוריד את המסכה, מתגלה מתוך ההסתר ומצטרף אף הוא אל האחדות המיוחדת הזו שמופיעה בארמונו של פרעה במצרים. הערבות ההדדית של אחי יוסף לא נשארת במצרים, בכל דור ודור היא מופיעה ובמיוחד בשעת צרה.

 לפני מספר שבועות אושפזתי עם בני הקטן בבית חולים במרכז הארץ החיבוק המיוחד אותו קיבלנו מעם ישראל על כל גווניו וצבעיו היה פשוט מדהים, אנשים שבאים ומשמחים ורוצים פשוט להיות איתך. 

ועל כולם מפליא לראות את צוותי הרפואה שעומדים מאוחדים בקו החזית, ובמיוחד בתקופה האחרונה במאבק אל מול מחלת הקורונה. 

כבר תקופה ארוכה שאנו עמלים על פתיחת קורס ייחודי לצוותי הסיעוד, כשהרעיון עלה לראשונה אמרו לנו שצוותי הסיעוד עמוסים, אין להם זמן, הם "וודאי לא יוכלו להשתלב בפעילות של קדושת החיים" אבל השבוע כשפתחנו את קורס "ברגע האמת" שהתמלא עד אפס מקום ורשימת ההמתנה לקורס הבא מלאה אף היא, התמלאתי בהתרגשות אדירה. אחים ואחיות שמוכנים לקחת על עצמם עוד, להיכנס לקורס שדורש מהם השקעה וזמן והכל על מנת לסייע למשפחות החולים עוד קצת. לעזור להם ברגעים הקשים ביותר בחייהם ונזכרתי באחי יוסף שמניחים בצד את הכל ומבינים שכוחנו באחדותינו. 

השבוע יחול עשרה בטבת היום בו התחיל המצור על ירושלים . היום שנקבע ליום הקדיש הכללי חיבור של כל נשמות ישראל בזכרון קדושי השואה. ותפילתינו שבורא עולם "לא יוכל יותר להתאפק" ויתגלה עלינו במידת הרחמים. ומתוך אהבת ישראל נזכה לבניין אריאל.

הרב אריאל וידר- מראשי אגף 'קדושת החיים' מבית מכון פוע"ה

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו