בראיון לערוץ 7 מתייחס פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד בריאות הציבור ופרופסור לאפידמיולוגיה באוניברסיטה העברית, להמלצת חיסון גילאי 60 ומעלה במנה רביעית, לשאלות שעדיין אינן ברורות סביב החיסון ולמבצע חיסון הילדים שעדיין אינו ממריא.
על אי הוודאות שברקע ההמלצה על חיסון רביעי לגילאי 60 ומעלה, מסביר פרופ' לוין כי עדיין "לא יודעים מה חומרת האיום. אנחנו יודעים שהאומיקרון מאוד מדבק ולא יודעים כמה הוא אלים, וזה חשוב כדי לדעת מה הדחיפות לקבל החלטה בתנאי אי ודאות לעומת האפשרות להמתין לנתונים נוספים על הצורך בחיסון, כי יכול להיות שהתועלת בו למי שקיבל שלוש מנות קטנה, וגם לגבי הסיכון. מידת הבטיחות פחות מטרידה מבחינת קבלת המנה הרביעית".
לדבריו רופאי בריאות הציבור סבורים ש"נכון לנקודת הזמן של היום עדיף לחכות, כדי שנבין טוב יותר את איום האומיקרון, אם הוא חמור מבחינת התחלואה הקשה, ואולי יהיה מידע נוסף לגבי הצורך במנה הרביעית כי יכול להיות שהמנה השלישית מגנה בצורה טובה מתחלואה קשה ותמותה. זו טעות לחסן כשלא צריך, וטעות לא לחסן כשצריך. נכון לעכשיו נכון לחכות, במיוחד כשמדובר בעובדי הבריאות שאצלם הצורך חלש יותר מאשר מי שנמצאים בסיכון גבוה כמו מדוכאי חיסון וקשישים".
על החלטת החיסון הרביעי אומר לוין כי היה דיון של הצוות וזו הייתה ההמלצה כאשר ההחלטה תתקבל על ידי ראש הממשלה או מנכ"ל משרד הבריאות. "אני מכיר את פרופ' אש. הוא אדם שקול ואנחנו ממליצים לחכות לעוד נתונים גם לגבי אלימות ההאומיקרון וגם לגבי הצורך במנה רביעית. בינתיים יש ישראל מאות אלפים שלא קיבלו את מנה הראשונה. ועוד לא מיצינו את צעדי ההסברה מולם", הוא אומר וקורא לפנות אליהם באופן אישי על פי רשימה שמית של משרד הבריאות ולשכנע אותם שכן "הם מסכנים את חייהם שלהם בכך שהם לא לוקחים חיסון מציל חיים. אסור שהדיון על המנה הרביעית ישכיח מאיתנו את הצעדים המתבקשים יותר כמו חיסון ראשון למי שלא התחסן".
על בטיחות המנה הרביעית אומר פרופ' לוין כי אין ספק בכך שיש להקפיד קלה כחמורה בהיבט הבטיחותי, "אבל מניסיוננו מחיסונים קודמים ובוודאי בחיסוני קורונה, מי שקיבל שלוש מנות אין סיבה שדווקא הרביעית תסכן אותו בצורה חריגה. צריך לתעדף ולבסס את ההחלטה על פי נתוני מעבדה, וזה מה שקרה במנות הקודמות. כעת עדיין אין את הנתונים הללו ולהחליט עכשיו יהיה מעט מוקדם מדי".
האם בטוח שהחיסון רלוונטי גם לאומיקרון? "זו שאלה במקום, כי אנחנו יודעים שזן האומיקרון שונה מהקודמים והיה טוב יותר אם היה לנו חיסון ייעודי המותאם לאומיקרון. לכן הייתי רוצה לראות נתונים על יעילות חיסון פייזר ואני מזכיר שיש חיסונים נוספים בשוק ואולי הם מותאמים יותר לאומיקרון. מצד שני צריך להתייחס לדברים כתנאי חוסר ודאות. אנחנו יודעים שהחיסון מקנה הגנה לפחות חלקית מתחלואה קשה ותמותה מזן האומיקרון".
"יש שטוענים שאולי צריך לשלב ולחסן חיסון מסוג אחר ולא מנה נוספת של פייזר וגם זה נושא שראוי לדון בו. לכן אני חושב שגם בזמן התפרצות החיפזון מהשטן. היה אתמול דיון ליילי ואולי ראוי לקיים דיון נוסף בתחילת שבוע הבא עם נתונים חדשים ועם דיון גם על השאלה הזו, עד כמה החיסון הזה מגן מהאומיקרון. אנחנו רואים הרבה מקרים של הדבקה של אנשים שקיבלו שלוש מנות, בשונה ממה שראינו עד היום".
על קביעות שנשמעו בתקשורת ולפיהן האומיקרון מדבק יותר ומסוכן פחות, אומר פרופ' לוין כי שוב מתברר שככל שאנשים פחות מבינים בתחום הם מתבטאים בו יותר. "אני רוצה לראות את הנתונים, גם לאלימות גבוהה וגם לאלימות נמוכה. זה מסובך כי ידוע שהתחלואה הקשה והתמותה מגיעים שבועיים אחרי ההדבקה, ולכן צריך לתקן את הנתונים על חומרת המחלה לפי העובדה שמדובר בהתפרצות מאוד חדשה ואת זה צריך לעשות בצורה אפידמיולוגית מדויקת על פי הנתונים הגולמיים".
באשר להתבטאות שיוחסה לשר האוצר, אביגדור ליברמן, לפיה האומיקרון לא משפיע יותר משפעת, אומר פרופ' לוין כי "הבעיה שלנו היא שדיוני קבינט הקורונה ודיוני הממשלה לא שקופים. ראוי היה לשדר אותם או להוציא פרוטוקולים בתוך זמן קצר כדי שנדע מי אמר מה. אני לא מי אמר מה וקשה לי להתייחס להדלפות וחצאי ציטוטים". ובכל זאת, אנחנו שואלים, אם הדברים נאמרו כפי שפורסמו? "זו אמירה בלתי מבוססת כי אנחנו לא יודעים וימים יגידו. כדאי להפסיק עם ההשוואות. גם שפעת היא מחלה מסוכנת שמתים מנה רבים וכדאי להתחסן מפניה".
לוין מחדד: "יש הבדל בין נתוני הדבקה לבין נתוני תחלואה ותמותה. כעת אנחנו לא יודעים את חומרת האיום מהאומיקרון, אבל הדרך להתקדם היא להסתכל על המצפן שהוא התחלואה הקשה והתמותה ולא נתוני הדבקה שמטעים אותנו כי ברור שהנגיף מתפשט, אבל זה לא מייצג נכונה את מידת האיום".
פרופ' לוין מציע לכולנו להפנים שגם ביום שאחרי האומיקרון יבואו זנים נוספים ו"אי אפשר לשחוק את אמון הציבור בהחלטות. אנחנו במרתון ארוך טווח. עוד יהיו זנים נוספים ומגפות נוספות ועלינו לנהוג בשיקול דעת ולא לכלות את המשאבים שלנו. לכן התנגדנו לאיכון השב"כ, לכן אנחנו חשובים שלא נכון למנוע כניסה ויציאה מישראל בצורה גורפת. אלו צעדים לא יעילים כשכבר יש התפשטות בישראל. יש לפעול עם הציבור ולא נגדו ומתוך חשיבה ארוכת טווח".
על מבצע חיסון הילדים שלא מצליח להמריא, הוא מציין שהבעיה אינה רק בישראל. "צריך לעשות תיאום ציפיות. גם במדינות אחרות יש קושי לשכנע את הציבור לחסן את הילדים. נכון שהילדים יהיו הכי מוגנים כשיפגשו את הקורונה מתישהו. יש לנו אתגר שלא מתמודדים אתו בכוח אלא בשכנוע ואיפשור. צריך להגיע לבתי הספר ולדבר עם ההורים, לענות לכל השאלות ומי שיחליט שכן ברוך הבא, ומי שיחליט לחכות זו זכותו".
"אם היינו מחסנים בבת אחת את כל הילדים זה היה מעיד אולי על משהו לא תקין. אנחנו חיים בדמוקרטיה והדרך לשמור על בריאות הציבור היא לשכנע אותו ובעניין הזה צריך לעשות מלאכה הרבה יותר טובה ולא להסתפק בקמפיינים בתקשורת אלא לבוא פיזית לקהילות לשכונות ולהורים ולדבר איתם וכך נגיע למבצע מוצלח יותר".