יצחק לקס והרב וישלצקי
יצחק לקס והרב וישלצקי צילום: קרן קהילות

ימים לא פשוטים עוברים על הגרעינים המשימתיים-תורניים בעת האחרונה. נתונים הם למתקפה תקשורתית מתוזמרת היטב כנגד עשייתם ופועלם בכל רחבי הארץ.

זה החל בטענות על "הדתה", המשיך באמירות לפיהן הגרעינים הנמצאים בערים המעורבות הינם הגורם המתסיס אשר גרם לפרעות הערבים בתקופת מבצע "שומר החומות", ולאחרונה אף נטען כי הגרעינים משתמשים בדירות הדיור הציבורי ללא כל תמורה. מתקפה זו מטרתה לקעקע ולשלול את העשייה החברתית, קהילתית, חינוכית ותורנית של הגרעינים.

ובימים כאלה אתה מבקש לשמוע את קולו של הרב אלישע, ואת דברי החיזוק והעידוד שהיה הוא נושא עימו. וכך בקול צלול וברור היה אומר הרב אלישע:

"הגרעינים אינם עוסקים במחאה, אינם משועבדים לתקשורת ואינם נכנעים ללחצים ולניצול פוליטי, אלא אדרבה, ברציפות של שנים, בקביעות, חותרים להיות מחוברים באמת לפוטנציאל של המקום, לצרכיו ולאתגריו. ולכן, בטבעיות ובמסירות, מעוררים את השינוי החברתי-ציוני לפתח חברה צודקת, תורמת, אכפתית ומעורבת." (מתוך מאמר "תורת המהפכה החברתית החדשה")

ובהמשך השיח עם הרב אלישע הייתי מוסיף ומתנה את הכאב כי אין מדובר רק במתקפה תקשורתית שהגרעינים אכן אינם משועבדים לה, ואף לא נכנעים ללחצים פוליטיים. הפעם מדובר על פרעות של ממש בזמן מבצע "שומר החומות" בה חוו חברי הגרעינים בערים המעורבות פגיעות בנפש, בגוף וברכוש, ונחשפו לאוזלת ידם של כוחות הבטחון שאמורים היו להגן עליהם מהפורעים.

ואני תוהה, ושואל את הרב אלישע האם אין חשש שפגיעות אלה יחלישו את רוחם של חברי הגרעינים ויגרמו להקטנת מפעל הגרעינים במקום להעצמתו?

והרב אלישע היה משיבי דבר ואומר:

"כל מי שעוסק בבניין ציון חייב שספר נחמיה יהיה על שולחנו. נחמיה מנהיג העם באותה תקופה אמר לתושבי ירושלים, אם אתם רוצים חיים, אם אתם רוצים להילחם על החיים, זה רק על ידי המשך בניית ירושלים. אל תשגו באשליות, אל תחשבו שאם תשיגו שקט כזה או אחר יבושם לכם. אתם באתם לעולם בשביל לבנות את ירושלים".

וביחס לפורעים הערבים, לכוחות הביטחון ולממשלת ישראל היה מוסיף הרב אלישע ואומר:

"זו אמירה ברורה היום לכוחות הביטחון ולממשלה, תתעשתו, תתחזקו ותמלאו את תפקידכם. זו השפה היחידה שהערבים מבינים. כשהם רואים מולם יד נחושה וברורה זה עוזר להם לחזור למקומם הטבעי. לא פחות מזה אנחנו אומרים לערבים, אתם לא תחלישו אותנו עם כל הכאב ועם כל הצער." (דברים שנאמרו בכג' תשרי תשע"ו אחרי רצח הרב נחמיה לביא הי"ד בעיר העתיקה)

ברור לנו איפוא כי מתוך כך צריכים הגרעינים להמשיך ולהתעצם. להתיישב בכל רחבי הארץ ובמיוחד בפריפריה הגיאוגרפית בנגב ובגליל, כמו גם בפריפריה החברתית במרכז הארץ. משפחות צעירות שחפצות להיות חלק מחיי קהילה תורנית אידאולוגית במרחב הקהילתי והעירוני יחד עם עשייה חברתית, קהילתית וחינוכית, ואפשרות לרכוש דירה במחיר סביר ומציאת תעסוקה במקצועות מגוונים, צריכות למצוא את עצמן מצטרפות לגרעינים הקיימים ולהעצים אותם.

וכך היה מסיים הרב אלישע את פגישתנו:

"התנועה העממית של הגרעינים והקהילות והקבוצות אינה דורכת במקום. את שלבי הצמיחה וההתפתחות בקנה מידה לאומי מלווה הצימאון הרוחני האדיר שקיים היום במרחבי הציבור כולו....

ומה ממשיך את הרוח הגדולה הזאת? ההתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל העובדת בעמקי הצפון ובמרחבי הנגב, והמקימה את ההתנחלויות ביש"ע ובגוש קטיף וברמת הגולן, היא זאת אשר מצמיחה את התחדשות הציוניות, על ידי ההתיישבות החברתית-ציונית בכל האזורים אשר צוינו לעיל.

נהפוך כולנו יחד את המציאות המורכבת והנראית מבחוץ חצויה ושסועה לאתגרים משותפים אמיתיים הבונים יחד עם אחד ומדינה אחת בארץ אחת על פי תורה אחת, מכוח אלוקי מערכותינו, צור ישראל וגואלו." (מתוך "תורת המהפכה החברתית החדשה")

הכותב הוא יו"ר קרן קהילות