מכתב לרב אלישע וישליצקי היקר זצ"ל

לרב אלישע היקר,

עתה במלחמת 'חרבות ברזל' כולם מדברים על אחדות, על הצורך באחדות, על מחיצות שנפלו, על היכרות מחדש ועל התפכחות. אתה הקדמת את כולנו. 

דיברת על כך כל חייך, אתה לא נצרכת לזעזוע של שמחת תורה כדי להבין את ערך האחדות. תמיד ניסית לחבר בין קבוצות ואנשים, תמיד דיברת על חיבורים, תמיד חיברת בין המרכז לפריפריה, בין גרעינים תורניים לכל האוכלוסייה.

אך האמת היא שהאחדות היית אתה, זו הייתה נשמתך. אתה קראת לאחדות "בריח התיכון", משום שדיברת מתוכך פנימה. לא סבלת פירוד ומחלוקת משום שהייתה לך נפש כוללת שהרגישה את כולם מבפנים. לא הרשית לעצמך לעמוד מנגד כשציבור, משפחה או אדם היו בצרה.
לפני החרבת גוש קטיף עמדו לערוך חתונה של אחד מילדיך בגוש קטיף. לאחר החורבן, העברת ברגע האחרון את החתונה לירושלים.

כשהייתה משפחה שחוותה אובדן ופגיעה, אתה מיד הגעת אליה.

כשחיילים המתינו בשטחי כינוס לפני מבצע בעזה, מיד נסעת אליהם. בכלל 'חרשת' את כל הארץ לאורכה ולרוחבה, והשתדלת להגיע דווקא לאלו שבקצוות, שמבצעים משימות לאומיות, שהרי להם קשה ומאתגר יותר.

ישנם אנשים שהאחדות אצלם היא צורך וכורח השעה בעת מלחמה או משבר, אך אצלך היא הייתה קבועה ומתמדת, משום שהיא הייתה אצלך שיטה. השיטה התפתחה אצלך מתוך לימוד התורה, ובמיוחד מתורתם של הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה זצ"ל. הם עסקו רבות בנפש הלאומית שלנו, בנשמה המשותפת שלנו, בכך שכולנו ענפים ואיברים של נשמה אחת פנימית עשירה וגדולה, נשמה מלאת כוח ועוצמה, אך גם מלאת גוונים ושונוּת. הבנת שבגלל השונוּת קשה לאחד, אך גם ידעת שבפנימיות הכול אחד. "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

אתה הקרנת בעצם אישיותך, את האחדות, את האהבה והדאגה לא רק לכלל אלא גם לפרטים. עיניך החדות קלטו אנשים במצוקה, ובשקט עזרת לכל מי שיכולת. בפורים שלחת משלוחי מנות לכל הארץ, ודווקא של חקלאים בפריפריה, שהרי "כל ישראל חברים".

ממך למדנו שאחדות אינה רק רגש אלא מקצוע שלם בתורה, כמו שאמר רבי עקיבא "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה".

כשראינו אותך הבנו שלימוד והכרה של סגולתנו ונשמתנו מביאים להארת פנים של חכמה, טוב וחסד, של אהבת פנימיות לכל אדם באשר הוא, אהבת קבוצות שונות ואהבת כל ישראל. אתה היית עמוד ואור גדול של אחדות אמיתית, שלאורה נוכל לצעוד גם אחר סיום מלחמת 'חרבות ברזל'.

ודאי אתה מתפלל ופועל משם למען אחדותנו כאן למטה.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

בתפילה וגעגוע