הדיין הרב יהודה גליק, מחותנו של הרב שמואל אליהו, בעבר דיין בבית הדין בצפת, טבריה ואב"ד בפתח תקווה ואריאל, מתייחס בראיון לערוץ 7 לפרשת חיים ולדר ולביקורת לצד תמיכה שנשמעו כלפי הרב שמואל אליהו וצעדיו בפרשה.
את דבריו פותח הרב גליק בעצם תחושת הקושי עם היוודע הידיעה על מותו של ולדר, ומספר על שיחה שקיים לפני מספר חודשים ובה סיפר לו הרב אליהו כי נרתם לסייע לציבור החרדי על מנת לדון ולפתור בעיות הנוגעות לפגיעות מיניות וכיוצא באלה.
הרב מספר כי הוא עצמו לא היה מודע לפרטים הנוגעים לפרשת ולדר ועלו בו לבטים אישיים אם נכון לו להביע עמדתו באופן ציבורי על התנהלות הרב אליהו, שכן כמחותן עמדתו תהיה "חשודה" כתומכת ברב אליהו, אך מנגד, אם לא יביע עמדה יתפרשו הדברים כהודאה שבשתיקה על כך שהוא לכאורה אינו מסכים עם דרכו של הרב אליהו.
לאור הקביעה ההלכתית שמחותנים כשרים לעדות החליט הרב גליק להיכנס לעובדי הקורה, לבחון את הדברים בהיבט העובדתי וההלכתי, ובין השאר גם בחן את טענתו של ולדר לפיה הוא הוכרח לבוא להתדיין בפני בית הדין של הרב אליהו, בעוד הוא עצמו מוכן לדיון בפני אחרים. בסוגיה זו, מעיר הרב גליק, "לא נחה דעתי לגמרי, אבל זה עדיין לא אומר שהרב אליהו לא נהג נכון". הרב גליק מסביר את מעמדו של בית הדין כבית דין קבוע ומציין את מסורת הפסיקה שבה מחזיק הרב שמואל אליהו מבית אביו, הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הנותנת לבית דינו סמכות לדון גם במקרה זה.
בדבריו מעיר הרב גליק כי מתעוררות ספקות הלכתיים מסוימים סביב שאלת סמכותו של בית דין כיום לנוכח התגברות כוחו של בג"ץ המחליש את סמכות בית הדין.
על דרך התנהלות בית דינו של הרב אליהו קובע הרב גליק כי הדברים התנהלו באופן התואם במדויק את ההלכה והדברים לא הוכרעו ואינם מוכרעים על פי תחושות, "דיינים לא אמורים לעבוד לפי תחושות. היו תיאורים שהרב אליהו ראה את דמעות הנשים וכו', זה לא נכון כי בית הדין לא מתייחס לדמעות. לאותן נשים שחשות פגיעה מדרך חקירתן צריך לענות שאם השיקול הלכתי אין מקום להיפגע מכך. במסכת אבות נכתב שיהיו שני בעלי הדין בעיניך כרשעים, וזאת על מנת שניתן יהיה לברר את הדברים נכון. אם הדיין חוקר בצורה פחות נעימה ההלכה אומרת שאם הדיין משווה את בעלי הדין זה בסדר. אם הוא לא חוקר את אחד מהצדדים כי הוא אלים, הדיין צריך לפנות את מקומו".
"כלפי השאלות ההלכתיות שלפנינו, ברור לי שהרב אליהו נהג מאה אחוז, ולכן יצרתי קשר להעביר את המסקנות הללו גם לרב טאו. דיברתי גם עם הדיינים שבחנו מה קרה בבני ברק לפני ששלחתי את החומר והם אמרו לי שהם מסכימים גם למסור את פרטיהם", אומר הרב גליק ומספר כי בשיחה שקיים עם הרב אליהו ציין בפניו את ההסכמה המלאה של אותם דיינים חרדים בבני ברק להכרעתו בפרשה זו.
לנוכח דבריו אלה שאלנו את הרב גליק כיצד מרגיש בית הרב אליהו לנוכח הביקורת וסימני השאלה שבכירים בעולם התורה בציונות הדתית, ובכלל בציבוריות הציונית דתית, מביעים כלפיו. "הם מקבלים את זה מאוד קשה. זה מאוד פוגע. חסר כאן גיבוי ציבורי לרב אליהו. אם אנשים חושבים שפוגעים ברב אליהו למה לא מפגינים? אם חוששים לפגוע ברב טאו, שישאלו את הרב אליהו כיצד לנהוג. הרי מי ששומע ביזיון תלמיד חכם ולא מוחה נענש על כך".
מכאן נסובה השיחה עם הרב גליק לסוגיית סמכותו של בית הדין הרבני מול הציבור שומר ההלכה. זאת מתוך תחושה שיתכן והכרעתו של הרב אליהו אינה מקבלת כהכרעה מוחלטת ומחייבת. "רב הוא לא יועץ, והסמכות של בית הדין הרבני אומרת שמה שהסמכות אומרת צריך לעשות. הראיה של רב כיועץ הלכה, שלא כשופט שמתקבל כמי שמחויבים לבצע את הכרעתו, קיימת בחברה שלנו. התפיסה הזו לא נכונה", אומר הרב גליק וקובע כי אם כיום המציאות היא שבג"ץ דורש קבלה של הכרעותיו ואין לערער על האמון בו, הרי שבמשפט התורה, שהוא החברתי והמוסרי ביותר, יש להקפיד לא פחות על מעמדו והכרעותיו. "אם יש רפורמה בענייני רבנות הנוגעים לדת ומדינה, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להוריד את בג"ץ ממעמדו מעל הרבנות ובתי הדין הרבניים".