הרב שמואל אליהו והרב צבי טאו
הרב שמואל אליהו והרב צבי טאוצילום: באדיבות המצלם

תמונתם המשותפת של הרב טאו והרב שמואל אליהו שליט"א גרמה לי צער עמוק. לא על מה שיש בה, אלא על מה שאין בה, ועל מה שלא נלווה אליה, גם כשעבר כבר יום מאז המפגש.

נפגשו להם שני רבנים חשובים, מנהיגי ציבור: האחד, בעל ניסיון בנושא פגיעות מיניות, שיחד עם עוד שני דיינים חרדים חקר ובדק את פרשת חיים ולדר, פגש נפגעים ונפגעות, שמע עדויות וקיבל ראיות, ומסקנותיו עלו בקנה אחד עם מה שיודעי דבר בעולם החרדי יודעים היטב, עם מה שפורסם בתחקיר עיתונאי רציני ועם מה שגם החברה החרדית מפנימה יותר ויותר; והאחר, שלא חקר לעומק את הפרשה, שלא נפגש עם הנפגעים והנפגעות או עם העדים ועם המקורבים לפרשה, ועל סמך תיאוריית קונספירציה שבסיסה ההגיוני רעוע מלכתחילה, קבע נחרצות ובלא שסיפק בדל ראיה שכל הפרשה כולה היא עלילת שקר וכזב, לא היה ולא נברא, ותוך כדי כך האשים את הרב שמואל אליהו במקרתיזם ובאיבוד הגבולות.

והנה, לאחר המפגש, שבו הרב טאו שמע, או לפחות יכול היה לשמוע, את כל העדויות בפרשה – אין קול ואין קשב.

הפרשה הזו איננה יכולה להיגמר בשתיקה רועמת. האחריות הציבורית מצד רב בשיעור קומה כזה איננה מאפשרת לו להפריח האשמות כל כך חמורות באוויר ולפעול במפורש כדי שיפורסמו בכל אתר ואתר, ולאחר מכן פשוט לשתוק. יש רק שתי אפשרויות: או שהרב טאו יציג באופן מנומק את הראיות שעליהן הוא התבסס ואת הדרכים שבהן הוא שולל את כל החומר שיש בידו של הרב שמואל אליהו; או שיחזור בו מדברים הנחרצים, תוך בקשת סליחתם של הנפגעים והנפגעות ותוך התנצלות פומבית על הפגיעה בבית דינו של הרב שמואל אליהו.

כי מה המסר החינוכי מאחורי השתיקה? שאין שום קנה מידה אובייקטיבי שאדם מחויב אליו בנוגע לבירור האמת? שרב ומנהיג ציבור יכול להפריח האשמות חמורות ככל העולה על רוחו כדי להגן על מי שיש נגדו לפחות חשדות כבדים שהוא עבריין מין, מבלי לבסס כלל את דבריו באוזני הציבור? שתלמידים אמורים במצב כזה לקבל את דברי רבם באמונה עיוורת? או חמור מכך, שאם רב פוגע ברגשותיהם ובכבודם של אחרים ואינו יכול למצוא הצדקות אובייקטיביות למה שעשה, אין הוא מחויב בתשובה ובבקשת מחילה? זו דרכה של תורה?

מעבר לפגיעה החמורה בנפגעים ובנפגעות בעבר ובניסיונות להתמודד עם התופעה האיומה בהווה ובעתיד, מעבר לפגיעה ברב שמואל אליהו ובבית דינו, השתיקה כעת היא בעיה בפני עצמה. מבחינה ציבורית אסור בשום אופן לקבל את השתיקה כסיום הפרשה.

הרב אמנון בזק הוא ר"מ בישיבת הר עציון ומרצה לתנ"ך