פרופ' דן אריאלי בסדרה החדשה
פרופ' דן אריאלי בסדרה החדשה צילום: טניה איזיקוביץ'

יש הרבה מאוד פרופסורים שאני מעריך, מחלקם אפילו למדתי באופן אישי, ועדיין, סביר להניח, שאת רובם לא הייתי מעוניין לראות על גבי מרקע הטלוויזיה או היוטיוב שלי. לעומת זאת, לפרופ' דן אריאלי דווקא הייתי מוכן לתת צ'אנס.

במשך שנים נחשב אריאלי לאחד מהחוקרים הבכירים בעולם בתחום הכלכלה ההתנהגותית, תואר שקצת התעמעם בעקבות פרשיית זיוף הנתונים באחד המחקרים המפורסמים שלו, אבל על דבר אחד אין עוררין – האיש הוא רוק סטאר.

אריאלי הוא לא רק איש אקדמיה אלא גם מרואיין מועדף באולפני הטלוויזיה, מייעץ לפוליטיקאים כל שני וחמישי, וגם, וכנראה הכי חשוב לענייננו, סופר מוערך. אחד שמסוגל לקחת נושאים שכל חוקר אחר היה מצליח להוציא מהם בקושי מאמר משמים שיקראו אותו עשרים אנשים, ולהפוך אותם לספר רב מכר שסוחף בני נוער, אקדמאים קשישים ואת כל מי שבאמצע. בקיצור, כל מה שצריך בשביל להחזיק סדרה חדשה על הגב – 'למה ככה?'.

בסדרה אריאלי מנסה בעזרת ניסויים מדעיים, שיחות עם חוקרים וסיפורים דוקומנטריים להעלות ולתת תשובות הנוגעות להתנהגות האנושית של כולנו. בפרקי הסדרה יוצא אריאלי לבדוק, בין היתר, מדוע קשה לנו לשנות דעה של מישהו אחר ולהשתכנע בעצמנו, למה קמעות באמת עובדים, עד כמה כסף ומחסור בכסף משפיע על היכולות הקוגניטיביות שלנו, ומה גורם לנו לשקר.

אין ספק ש'כאן 11' לקחו כאן הימור בטוח מבחינתם. יש להם חוקר פופולרי, שאלות מסקרנות ותקציב ממשלתי, הרייטינג נמצא על הרצפה, צריך רק להתכופף ולהרים לא ככה? אז זהו, שלא בדיוק.

עשר דקות לתוך הפרק הספיקו בכדי להבין שמשהו פה לא עובד. אריאלי, שבספרים וראיונות תמיד כל כך קולח ורהוט, פה נשמע מאולץ למדי. בחירת הנושא לפרק הראשון הייתה תמוהה (עם כל הכבוד ל'שינוי דעה' הספרים של אריאלי מלאים בנושאים הרבה יותר מרתקים, למה לא להתחיל איתם?), ובעיקר, אני כצופה לא הרגשתי שקיבלתי ערך מוסף.

לא רק שכתכנית שמתיימרת לדבר על שינוי דעה היא לא ממש תגרום לאף אחד לשנות את דעתו על הנושא, אני בספק שהיא גם תלמד אתכם משהו חדש שלא ידעתם עליו. אם למרואיינים של אריאלי אין משהו יותר מקורי להגיד חוץ מזה ש"אנחנו לא מצביעים בבחירות לפי המצע של המפלגה, אלא לפי האנשים שמובילים אותה או בגלל נאמנות שבטית" וש"אנחנו מקיפים את עצמנו באנשים שחושבים כמונו" , אז אני באמת לא מבין למה הביאו אותם.

מורגש שיוצרי הסדרה עבדו לפי נוסחה, כמה ראיונות, צילום מבוים של שלושה-ארבעה ניסויים חברתיים ומונולוג סיום מרגש. כל מה שהיית מצפה מסדרה סמי-מדעית שכזו, וכמובן שהם לא ויתרו גם על הקלישאה הכי ישנה בספר - האדם הקדמון שמדליק אש במערה ויוצא לצוד. איך זה קשור לשינוי דעה? אל תדאגו, אריאלי כבר יכניס את זה לשיחה. אה, וכמובן גם היטלר והשואה הוזכרו, אם כי ייאמר לזכותו של אריאלי שאת זה לא הוא אמר.

אריאלי מצטט בתחילת הפרק מחקר של קרוגר ודאנינג שטוען שהאנשים הכי מסוכנים הם אלו שיש להם ידע מועט. מי שלא יודע כלום מודע לזה שהוא לא יודע, מי שיודע הרבה מודע לכמה שעוד נשאר לו ללמוד ולהעמיק, אבל מי שיודע קצת הוא מסוכן כי הוא בטוח שהוא יודע הכל וממנו צריך להיזהר. וזה, לפחות לדעתי, בדיוק הבור בו נופלת הסדרה החדשה של אריאלי עצמו.

עם סדרות עלילתיות או קומיות למיניהן אין לי בעיה, כי הן לא מתיימרות להעביר לי ידע. גם עם סדרות לימודיות כמו נשיונל ג'יאוגרפיק למשל אני מסתדר לא רע, כי הן מעבירות לי ידע רק בתחום מסוים. אבל סדרות כמו 'למה ככה' שמתיימרות ללמד על הכל? מהן צריך להיזהר...

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו