פרופ׳ עידית מטות
פרופ׳ עידית מטות צילום: ג׳ני ירושלמי, דוברות איכילוב

שבוע טוב, כאן פרופ' עידית מטות. בימים אלה אנו מציינים שנתיים לפרוץ מגיפת הקורונה ולצערי, אם יש דבר שעדיין מנהל את מקבלי ההחלטות באירוע הזה, זו החרדה ותחושת הפחד.

״זמישות״ זה להיות זריזים ביכולת שלנו להיות גמישים, להבין בכל זמן נתון מול מה אנחנו מתמודדים ולפעול בהתאם.

האומיקרון שייך למשפחת הקורונה אבל אין מה להשוות בינו לבין זנים קודמים כמו האלפא והדלתא שחווינו שגרמו למחלה ממושכת וקשה שחוללה פגיעה אנושה בריאות עם צורך תדיר בהנשמה ולעיתים לשימוש באקמו. זה היה אז.

זה לא עכשיו - לא האומריקון. למעשה, כבר חודש אנחנו רואים ומבינים שהאומיקרון מדבק מאוד אך בעל יכולת לנזק מזערית. מזערית.

ולראיה, אין לנו מונשמים באיכילוב עם אומיקרון. אפילו לא אחד!!! אין גם בעיית אקמו כפי שהיה בעבר כי פשוט אין צורך.

מה כן יש? חולים עם שפעת שמונשמים. את החולים האלה לא סופרים ומפרסמים. אלה חולים שמידי שנה מאות מהם ממלאים את בתי החולים, ששוכבים בפנימית מוגברת, אחדים מתקבלים לטיפול נמרץ, ועליהם לא שומעים באותה תדירות אם בכלל מלבד הכתבה השנתית על ׳הזקנה מהמסדרון׳. שפעת זו מחלה ללא יחסי ציבור. אבל היא הורגת.

חשוב לדעת: המספרים שמראים לנו של חולי קורונה בבתי החולים, קלים (ברובם הגדול) וקשים כאחד, יש להם קורונה אבל ברובם הגדול אינם מאושפזים בגלל קורונה! לדוגמא: יולדות, צעירים אחרי נפילה מקורקינט, מטופל עם זיהום בדרכי השתן ועוד.

מדווח לכם על שני מטופלים קשים אצלנו בטיפול נמרץ אבל האמת היא שהם לא בגלל קורונה, אחד אחרי תאונת דרכים קשה והשני בגלל דימום למוח.

לכן, הפרסום של מספר החולים הקשים עם קורונה שמופיע כל יום בתקשורת הוא מטעה!

הגיוני שמי שאינו נמצא בבית חולים יחשוב כי הקורונה גרמה למחלה קשה, אך אין זה כך. אלה חולים מאומתי קורונה שאושפזו מסיבה אחרת. למעשה, חולים קשה בגלל הקורונה הם בודדים וגם עבור חלקם ההגדרה שהוחמרה של חולה קשה כפי שדברנו בעבר יוצרת מצג שווא של תחלואה קשה ללא כדין ובפועל יוצרת רק חרדה ומובילה להחלטות ניהוליות בעייתיות.

לצערי, במקום להתייחס לזן הזה בהתאם, זמישות אמרנו, אנשים נאלצים להיות כלואים בבתיהם ואנחנו דה פקטו בסוג של סגר והמדינה על סף קריסה. תגידו, השתגענו? ועל מה? זה מזכיר לי שלפני כמה שבועות ירדו פה כמה טיפות אבל נתנו לזה שם (כרמל) וכולנו חיכינו למבול. עכשיו, זה באמת עניין רק של מיתוג.

ובעיקר, טירוף הבדודים כדאי שיעבור הערכה מחדש. בוודאי עבור האסימפטומטים. בוודאי עבור הילדים שחייבים חיים של שגרה - אנו גוזלים מהם ילדות, התפתחות, לימוד, ומעניקים להם פחדים, הפרעות נפשיות ורגרסיה. בבקשה תצילו את דור העתיד שלנו אבל תצילו גם את ההורים שמבודדים עם הילדים. מאות אלפי מבודדים על מה? אוכלוסיה ענקית מסתובבת אסימפטומטית עם אומיקרון ואנו אפילו לא יודעים. רבים נדבקים ואינם ערים לכך. בתקופה זו ובזן הקורונה הנוכחי (אומיקרון) צריך להתאים את ההנחיות:

מי שחש לא טוב שישהה בבית. כל השאר - שחררו לחופשי ופשוט תעשו דבר אחד - שימו מסיכות.

פרופ׳ עידית מטות היא מנהלת מערך ההרדמה וטיפול נמרץ בביה"ח איכילוב