פסל הרמב"ם, קורדובה
פסל הרמב"ם, קורדובהצילום: ISTOCK

באוניברסיטת קיימבריג' יוצא לאור ספרם של שני פרופסורים ישראליים למשפטים, פרופ' יובל סיני איש בית הספר למשפטים של המכללה האקדמית נתניה ובעבר נשיא מכללת אורות, ופרופ' בני שמואלי, איש אוניברסיטת בר אילן.

ספרם של השניים, "תיאורית הנזיקין של הרמב"ם מול תיאוריות בנות זמננו: משפט, דת, כלכלה ומוסר", עורך השוואות בין תורת הנזיקין של הרמב"ם לבין התיאוריות המשפטיות המודרניות.

בראיון לערוץ 7 מספרים השניים על העבודה על הספר שראשיתה בלימוד בחברותא של השניים. פרופ' שמואלי מספר על ההחלטה של השניים, פרופ' סיני המומחה למשפט עברי, והוא כמומחה לדיני נזיקין ללמוד יחד ולהשוות בין הדין העברי הנזיקי לבין המשפט הישראלי ובהמשך לכתוב על כך ספר. במסגרת זו החלו בלימוד משותף ומקדים.

"חשבנו ללמוד כל אחד אצל השני את מה שהשני חזק בו, וגילינו משהו מאוד מפתיע ומעניין שהביא את הצורך בהשוואה הזו ונתן לה דחיפה רצינית", מספר פרופ' שמואלי. "ישבנו והוא לימד אותי דיני נזיקין עבריים ואני לימדתי משפט וכלכלה של הוגים אמריקאיים, כמעט כולם יהודים, אגב. תוך כדי שאנחנו לומדים את תורתו של מלומד יהודי איטלקי שלימים היה לשופט פדרלי שמונה על ידי קלינטון אני רואה את פרופ' סיני מתחיל להזיע. אני שואל הכול בסדר והוא אומר שהכול בסדר... חשבתי שאולי צריך להזמין אמבולנס ושאלתי שוב אם הכול בסדר. הוא אמר שכן. עצרתי ודרשתי להבין במה מדובר והוא ביקש להביא מורה נבוכים".

פרופ' שמואלי הביא את הספר מהספרייה ולאחר דפדוף מהיר הראה לו פרופ' סיני פרק שעוסק בכל אותם עקרונות משפטיים שנכתבו על ידי המלומד האיטלקי בן זמנינו כפי שנכתבו על ידי הרמב"ם לפני שמונה מאות שנים. "הצטמררתי לראות איך תורה חדשה שעשתה רעש גדול בעולם נכתבה כבר לפני שמונה מאות שנה", הוא מספר.

פרופ' סיני חוזר גם הוא לאותו מפגש ומוסיף כי מדובר בדבריו של הרמב"ם במורה נבוכים בפרק שלישי, לפיהם אחת המטרות של דיני הנזיקין היא למנוע את הנזיקיל מראש, לייצר תמריצים שימנעו נזיקין. "זו תפיסה מרחיקת לכת ששונה ממה שאנחנו חושבים על הענשת אדם על מעשיו לאחר שהם נעשו. כאן מדובר על תמריצים שימנעו פשיעה עתידית וזו תפיסה מאוד מתאימה לגישה המשפטית שבני הזכיר. מעבר לחשיבה התלמודית שלו צריך לזכור שהרמב"ם היה רופא וכרופא הוא היה אבי הגישה המניעתית", מזכיר פרופ' סיני.

האם מדובר בקוריוז מקומי או בתפיסה שחורזת את משנתו של הרמב"ם? פרופ' סיני משיב: "הנושאים שעסקנו בהם בספר הם היחס בין משנה תורה כספר הלכה לבין מורה נבוכים שנתפס כמחשבתי פילוסופי. אני תלמיד מובהק של הרב רבינוביץ' שלימדני שזה אותו רמב"ם וכדי להבין את הרמב"ם צריך להבין את מה שהוא כתב בכל הכתבים ובספר אנחנו מראים איך הגישה המניעתית של הרמב"ם מנהירה הלכות שמופיעות במשנה תורה שעליהן חלקו עליו. דוגמא לכך ניתן למצוא בדברי הרמב"ם בפרק ה' בהלכות נזקי ממון שמותר לאדם שבעל חיים של שכנו פולש אליו לשחוט את אותה בהמה, גם אם היא עדיין לא גרמה נזק. הראב"ד שואל איך אפשר לשחוט לפני ההיזק, אלא שזו הגישה המניעתית של הרמב"ם שצופה את סוף המעשה במחשבה תחילה וקובעת שאם הוא התרה בשכנו שלוש פעמים ולא נעשה שום דבר מותר לו לשחוט את אותה בהמה כצעד מניעתי".

גישה מניעתית זו נשמעת לכאורה כגישה רוחנית ואולי פחות פסיקתית מכריעה בין מותר ואסור. על כך משיב פרופ' שמואלי: "הגישה הזו מנהירה דברים שהיו כבר אז, אבל גם בסוגיות של ימינו כמו ביטוח המחשבה והרציונאל מאוד דומים ויכולים לקדם רעיונות בני ימינו. דוגמא לכך אנחנו מוצאים כאשר לפני שנים לא רבות שני מלומדים כתבו תיאוריה מלומדת לפיה כשתופסים גנב ומהראיות עולה שהוא עשה דברים דומים בעברו, אפשר להשית עליו פיצוי רב יותר מאחרים כדי למנוע ממנו מעשים דומים בעתיד וכדי שישלם על המעשים שהוא לא נתפס בהם. זו גישה שנדונה גם בבית המשפט בארה"ב.

גישת הרמב"ם מסבירה דין "מוזר" בספר שמות לפיו אם שודד מגיע לאור יום הוא צריך להחזיר את מה שגזל, אבל אם הוא גונב בלילה ללא איום, יחזיר כפל ארבעה וחמישה. המפרשים תוהים על כך כי דווקא הגנב נשמע פחות נורא והשודד הוא שמחזיר רק את הגניבה. הרמב"ם מסביר זאת כמו אנשי משפט וכלכלה בני ימינו, שהסיכוי לתפוס את הגנב נמוך יותר כי הוא בא בלילה ולכן צריך להרתיע אותו יותר. כך הוא יידע שאם הוא ייתפס הוא יצטרך לשלם כפול או פי ארבעה וחמישה. בנוסף הרמב"ם מסביר שיש סיכוי גדול יותר שהוא פרץ לבתים אחרים אבל הוא לא נתפס והוא משלם גם על מעשי העבר. זו גישה מניעתית מלפני שמונה מאות שנה".

גישה זו של הרמב"ם, מעיר פרופ' סיני, שונה מזו שמובאת בשמו של רשב"י לפיה הגנב הבא בלילה משלם מחיר גבוה יותר על גניבתו משום שהוא חושש מבני אדם יותר מכפי שהוא חושש מהאל. "הרמב"ם הולך כאון במתווה מאוד ייחודי, שבו נקבע מדרג עונשים בארבעה פרמטרים שניתן לקבוע גם היום: חומרת הפשע, פעולות שגורמות לקלקול גדול יחול עליהם עונש קשה. הפרמטר השני הוא שכיחות עונש, עונש קשה למעשים שכיחים יותר. הפרמטר השלישי הוא עצמת הפיתוי לדבר, מה שמתפתים לו יותר בין אם משום ההרגל ובין אם משום תאווה, העונש יהיה חמור יותר, והרביעי הוא הסיכוי שיתפס. שלושה מהפרמטרים הללו הם וריאציות של הרתעה".

לפי שעה ספרם של הפרופסורים סיני ושמואלי מפורסם רק באנגלית אך צפויה לצאת גם מהדורה עברית. פרופ' סיני מספר כי טרם פטירתו עיין הרב רבינוביץ' זצ"ל בדפי טיוטת הספר והתרגש ממנו מאוד דווקא משום הפצת חכמת הרמב"ם בעולם שמתגלה כי רבים בו מכירים ומעריכים אותו. השניים רואים ברוח זו חשיבות רבה להראות בעולם האקדמי המשכיל את הרלוונטיות של משנת הרמב"ם לספרות המשפטית של ימינו.