
כנראה שאין זה בכדי כי רוב מניין ובניין של רבני ישראל, לרבות בציונות הדתית, מתנגדים נחרצות לחוק הגיור ורואים בו סכנה גדולה, ומנגד, אלו המקדמים אג'נדה של חילון המדינה – מאמצים אותו בחום.
האחרונים, רואים נכוחה ראשית דבר לאחריתו ומבינים היטב את מה שהשר כהנא אינו מבין. מפאת כבודו של השר לא אשתמש במילים המדוייקות של הביטוי המפורסם אותו טבע יוסף סטלין כלפי "שוחרי טוב" נאיביים - בהם השתמש בצורה צינית לצרכיו. אל נא יתבלבל השר. ישאל עצמו בכנות לטיבה של תמיכה זו...
היהדות היא "דת של מבוגרים" – כפי שאמר הפילוסוף היהודי הנודע עמנואל לוינס.
היא איננה נשענת על סנטימנטים, רומנטיקה ועל "התחברות" מבוססת הרגשה כי אם על מחוייבות, נאמנות ומסירות לעקרונות הנצח שלה.
בדיוק בשל סיבה זו כאשר שאל בן גוריון באגרתו המפורסמת לדעתם של היהודים האינטלקטואלים החשובים ביותר מכל העולם – רובם המוחץ ענו את אותה התשובה בדיוק: יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או התגייר כהלכה.
הם לא ענו שיהודי הוא מי שמרגיש כך, מי שהנאצים רדפו אותו או מי שאוחז בנשק ונלחם בצה"ל.
הם זכרו היטב את שלמדו מאבותיהם: היהדות היא ברית קדושה בין אלו שנפטרו, אלו החיים וצאצאיהם שטרם נולדו. להתקדשות אדם בברית זו - יש כללים ברורים.
למרבה הצער, החוק איננו עוסק במהות, דהיינו בחיזוק התהליך האישי והעמוק של המתגייר עצמו ובחיזוק המערכות התומכות בהדרכתו לשם סיום מוצלח ומשמעותי בפני בית הדין.
תחת זאת החוק מבקש לעסוק בפרוצדורה: בהקמה של הרבה בתי דין חדשים ו"לעומתיים" לרבנות, מתוך הנחה שאלו "יקלו" ולפיכך "מכסות" הגיור יעלו - משל היו פסי ייצור. הוא אשר אמרנו: לא המתגיירים חשובים כאן אלא המספרים.
בכדי לבצע זאת החוק מפקיע את הסמכות בנושא מהרבנות הראשית- שהיא הגוף הממלכתי והרשמי שמתכלל את הגיור בישראל- ומעביר אותה, כביכול, לרב העיר.
בעשותו כן, החוק מבקש להשיב אותנו אל חשכת הגלות, בה כל קהילה וקהילה נאלצה ליישם מדיניות הלכתית פרטנית עבור עצמה בשל הנסיבות ההיסטוריות הקשות.
עיון בחוק מלמד כי גם רב העיר – אינו יותר מאשר "חותמת גומי" לבתי הדין החדשים, עליהם החוק לא מקנה לו כל סמכות או מרות.
לו הייתה הברירה עומדת לפתחם של כלל הציבור והמתגיירים כאחד: חתימת הרב הראשי של מדינת ישראל על תעודת הגיור, כפי שנעשה היום, או כל חתימה אחרת עליה – מה היו מעדיפים?
הנגזרת המיידית של ישום חוק זה תהיה אי אחידות והעדר מדיניות הלכתית קוהרנטית בין בתי הדין השונים. (שע"פ החוק היושבים בהם בדין יפעלו בהתנדבות- על כל המשתמע..). מכאן תקצר הדרך לריקון הגיור מתוכן בעייני רבים, לפירוד ולפיצול בעם ישראל ולעוגמת נפש רבה למתגיירים.
מנחם דויטש, פעיל בארגון 'חותם – יהדות על סדר היום'