תרומת דם
תרומת דםרועי אנגל - דוברות מד"א

אמלק - מה מפריע לנו? החלטות בנושאים מקצועיים מתקבלות בניגוד לדעת אנשי המקצוע.

התערבות גסה של גוף ציבורי ממלכתי בנושא שנוי במחלוקת תוך נקיטת צד. רגישות מזויפת חד צדדית.

ספוילר: רובכם תקראו את הכותרת, אולי תרפרפו על הכתוב ולאחר מכן תגיבו בלי להתייחס לתוכן הדברים ולהתעמת עם הטענות אלא תגיבו בדיוק כמו שחשבתם לפני כן \ לגופו של הכותב \ המגזר שאתם חושבים שאליו הוא משתייך.

המאמר מעט ארוך, אבל לדעתי הבלתי אובייקטיבית בעליל שווה קריאה. שינוי החלטה מקצועית בעקבות לחץ

במדינת ישראל יש קבוצות לחץ רבות בשלל נושאים. לעיתים קבוצות אלו משפיעות על החלטות בצורה לא עניינית ואף בניגוד לדעת אנשי המקצוע. מציאות כזו בה בגופים ציבוריים מתקבלות החלטות בצורה לא עניינית צריכה להדיר שינה מעיני כולנו, במיוחד כאשר מדובר בנושאים רפואיים. אסור לערב שיקולים זרים בקבלת החלטות רפואיות.

הסעיף של מוצא הורי התורם חשוב למד"א מבחינה רפואית. איך אני יודע? 

לאחר שמד"א שינו את הטופס בפעם הראשונה הם הותירו את סעיף המוצא (ושינו להורה 1ו2). אם המוצא היה שריד מימים עברו כמו שמנסים לטעון גורמים שונים, ברגע שהיה שינוי בטופס היו מבטלים אותו.

גורמים מתוך מד"א אמרו זאת בעצמם עד לפני חודשיים. ישנן הקלטות מהתקופה האחרונה של בכירים בבנק הדם שאומרים בצורה ברורה שמוצא התורם חשוב לזיהוי ארץ המוצא של התורם לאיתור סוגי דם מיוחדים!

במד"א שינו החלטה מקצועית בעקבות לחץ של ארגונים שונים! זה בלתי מתקבל על הדעת (ואף מעורר שאלות על ניקיון התהליך של פתיחת התרומה ללהט"ב בדיוק בזמן ששר הבריאות הוא הומו מוצהר). קבלת החלטות רפואיות תוך עירוב שיקולים זרים מסכנת חיים ופוגעת באמון הציבור במערכת הבריאות. 

התערבות של גוף ציבורי ממלכתי בנושא שנוי במחלוקת

המרחב הציבורי בישראל עובר שינויים רבים בשנים האחרונות. מטבע הדברים חלק מהשינויים מעוררים דיון ציבורי והתנגשות בין ערכים.

השינויים ברוב הנושאים הקשורים ללהט"ב מתבצעים בחוסר הוגנות. הם לא מוצגים כשינויים במרחב הציבורי אלא כתיקון עוולה, ולכן הופכים את ההתנגדות לשינוי ללא לגיטימית. כאשר עולה סוגיה בנושא, כמעט תמיד המתנגדים 'זוכים' לדה-הומניזציה, מוצגים כאנשים אלימים וחשוכים שמצדיקים אלימות כלפי להט"ב.

באופן מיידי כלי התקשורת יידרשו לסוגייה אך במקום להתעמת עם הטענות הם יראיינו להט"ב שסובל מאלימות שיסביר לצופים שכל מי שלא מסכים עם הקהילה ב100% הוא בעצם מסית ונותן לגיטימציה להשפלת הלהט"ב. הוא כמובן יזכיר את רצח שירה בנקי ז"ל, וישתמע מדבריו שלמתנגדים בסוגיה יש חלק ברצח והם יוצרים במו דבריהם את הרצח הבא. 

לא רק בשיח אין דיון ראוי אלא גם בחקיקה (שלא צולחת ולכן מגיעה) דרך בתי המשפט. במקום להתייחס לכך שיש כאן מחלוקת על המרחב הציבורי ולתת לציבור, קרי הכנסת, להחליט, אנו רואים פעם אחרי פעם התערבות גסה של בית המשפט בניגוד לרצון העם. כך ראינו רק לאחרונה בתגובת שר הבריאות לבית המשפט בנושא פונדקאות: "הסיכוי לתקן את החוק בכנסת הנוכחית אפסי", "עמדתנו היא שבית המשפט ייתן פסק דין בנושא". (במילים אחרות, אין רוב בציבור הישראלי שמעוניין לשנות את החוק ולכן נדרשת כפייה) ואכן בית המשפט נטל סמכות לא לו ונתן פסק דין שמחליף דיון ציבורי והכרעה דמוקרטית ע"י נציגי העם בכנסת.

אנו מוחים על העיוות הזה.

אני מדגיש ואומר. מה שאדם עושה במרחב הפרטי הוא עניינו שלו בלבד. אנו נגד אלימות. ומצד שני אנו גם נגד אלימות וכפייה במרחב הציבורי. אבל די עם הצביעות. יש כאן מלחמה על המרחב הציבורי ועל הערכים הלאומיים.

וכן, הנושא של משפחה חדשה הוא נושא שנוי במחלוקת. מותר לכם לחשוב שאני חשוך אבל מותר לי לחשוב ולהגיד שמשפחה זה אבא ואמא. 

אם אדם בוחר לחיות בזוגיות עם גבר זה לא עניינו של אף אחד, אבל לשנות את העברית לשפה מגדרית זה מאד עניין הציבור כי זה יוצר את האקלים במרחב הציבורי. מותר לי לחשוב שמצעד הגאווה הוא כפייה במרחב הציבורי, ולא – אני לא בעד רצח. העובדה שאין דיון רציני בנושא היא בושה למעצבי דעת קהל ולכלי התקשורת.

אגב בואו נעשה תרגיל מחשבתי קטן (למיטיבי לכת). החלטתם שמשפחה זה לא רק אבא ואמא. הולך איתכם, אבל תגידו מה הגבול? עד כמה נרחיב את המושג משפחה? בלי הגבלות כלל?

אם יבואו זוג הומואים עם אישה שהביאו איתה ילד בהורות משותפת וירצו להירשם כמשפחה משולשת נאפשר זאת? ומה אם יגיעו שלושה גברים וירצו להירשם כמשפחה ולקבל זכויות?

מה נגיד לאדם שירצה להירשם כמשפחה עם כלבו? (כן אני יודע עכשיו תגידו "הכותב השווה הומואים לכלבים". ממליץ לחזור לשיעורי הבנת הנקרא ביסודי אך למען הסר ספק ממאותגרי הבנה, הכותב לא השווה הומואים לכלבים).

כשיבוא מישהו ויפתח חברת גידול ילדים בע"מ ויטען שהוא הוא המשפחה החדשה, שר הפנים ייתן לו להירשם כמשפחה?

כשגואל רצון ישתחרר מהכלא ויבקש להקים משפחה נורמטיבית חדשה עם ריבוי נשים ללא אלימות נאפשר לו?

כשבדואי יגיש בג"ץ למה להומואים מותר אבל פוליגמיה אסור, מה בית המשפט יוכל להגיד?

שוב, אני לא טוען שזוג לסביות שוות לכת או לחברת גידול ילדים. אני טוען שאם פתחנו את הגדרת המשפחה ראוי שנעשה זאת תוך דיון ציבורי שקוף והבנת המשמעויות. 

דווקא במדינת ישראל, על הגופים הממלכתיים להימנע מעיסוק בנושאים שנויים במחלוקת ובטח להימנע מלתפוס צד. תארו לכם שבמד"א יחליטו שהם אוהדי ביתר ירושלים או שצה"ל יחליט שהוא בעד מתווה הגז. ברור לנו שזה לא יעבור, אך מאחר שנושא הלהט"ב ממוסגר כתיקון ולא כשינוי המרחב הציבורי אסור לפצות פה.

המדינה היא של כולם, מד"א של כולם וצה"ל של כולם. ככאלה הם חייבים להישאר בקונצנזוס ולברוח מנושאים שנויים במחלוקת. נקיטת עמדה פוגעת באמון הציבור בהם וחבל שזה לא ברור להם.

רגישות חד צדדית

גם אם ההחלטה על שינוי הטופס הייתה מתקבלת בדרך תקינה, התנהגות מד"א מעוררת אי נוחות. איך אתם מתעלמים מפגיעה באוכלוסייה גדולה? למה אתם לא ערים לפגיעה ברגשות הציבור האמוני לפחות כפי שאתם רגישים ללהט"ב? אינספור גופים מסחריים וציבוריים במדינה מגלים סובלנות ללהט"ב אך לא מגלים את אותה פתיחות לאנשים שחושבים אחרת.

הדבר חמור שבעתיים כשמדובר בגוף שמבקש תרומה. אף אחד לא חייב לתרום דם. אם אני מרצוני הטוב תורם דם, לא מגיע לי שיתחשבו ברגשותיי? שינסו לא לפגוע בי? הרי בכל נושא יש התאמות לציבור ספציפי, וכאן כשאתה מבקש תרומה כ"כ קשה לך להתחשב בי? מה הדורסנות הזו?

אני מניח שאף אחד לא היה בא בטענות לישיבות אם מד"א היו שולחים מתרימות דם בלבוש חשוף ובגלל זה הישיבות לא היו תורמות דם. מבחינתנו זה אותו דבר.

לסיכום:

במדינת ישראל מתחולל מאבק על הפרהסיה הציבורית. זהו מאבק לגיטימי על צביון המדינה שלנו אך יש לנהל אותו בהוגנות ושקיפות, להבין מה המחירים, לשים את הדברים על השולחן ולהכריע בו בכלים מקובלים. או לחילופין לא להכריע כשמבינים שאין קונצנזוס והשינוי ייצור קרע מיותר.

בנוסף, על גופים ממלכתיים להתרחק מנושאים שנויים במחלוקת ולהישאר במכנה המשותף הרחב הקיים במדינה. כמובן שראוי שבכל שינוי נשים לב ונשתדל להימנע מפגיעה בכל אדם.

כולי תקווה שנתחיל לדון בצורה רצינית ועניינית בנושאים אלו, נימנע מהשמצות מיותרות וכמובן נחזור לתרום דם לחולים.