בצילה של מגפת הקורונה, המשתוללת בעולם מזה למעלה משנתיים, נכנסו רבים מאיתנו לסחרור, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. זה לא סוד שכאשר הנפש אינה בריאה, הגוף לא נשאר מאחור, והראיה לכך היא מספר הפונים לקבלת קצבאות סיעוד, אשר עלה דרמטית בתקופה זו.
עם זאת חשוב להדגיש כי את העלייה הדרמטית הזו ניתן לייחס, בנוסף, לרפורמה שנכנסה לתוקף בסוף שנת 2018 והרחיבה את התנאים לקבלת קצבת הסיעוד. עד שנכנסה מגפת הקורונה לחיינו, העלייה במספר מקבלי הקצבה עקב הרפורמה הייתה מתונה, ואילו מאז פרוץ המגפה המספרים זינקו. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2019 - השנה שקדמה לפרוץ המגפה - מספר הזכאים עלה ב-16%, ואילו בשנת 2020 זינק מספר הזכאים בכ-23%.
ועדיין, בישראל חיים אנשים רבים אשר זכאים לקצבה, אך אינם מודעים לכך. אליהם מצטרפים רבים אחרים אשר נאבקים בעצמם, ופעמים רבות ללא הצלחה, בגלגלי הבירוקרטיה הישראלית.
"הביטוח הלאומי אמנם הגמיש את התנאים לקבלת זכאות לקצבה, אך לא פעל רבות להקלת הביורוקרטיה והסירבול הנלווים לתהליך, ולכן עדיין זכאים רבים נשארים בחוץ," אומרים לנו מומחים מחברת 'זכותי', המתמחה במימוש זכויות רפואיות, "מדובר בהרבה כסף, המגיע בזכות ולא בחסד, אבל בגלל חוסר הבנה או נגישות הזכאים אינם פועלים לקבלו"
2018 - שנת מפנה
נתחיל עם כמה מספרים שיעזרו להבין את היקף השינוי שקרה בעקבות הרפורמה. בשנה האחרונה קיבלו 281 אלף אזרחים ישראלים קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי, נתון המהווה עליה של כ-87% לעומת הנתון של שנת 2018, שנת כניסתה של הרפורמה לתוקף, בה קיבלו 178 אלף ישראלים את הקצבה. רק לשם השוואה, בין השנים 2017 ו-2018, כלומר בשנתיים שקדמו לרפורמה, מספר מקבלי הקצבה עלה בכ-4.5% בלבד. כמובן שהרפורמה לא הובילה לשינוי המשמעותי הזה לבדה - מגפת הקורונה "תרמה" גם היא את חלקה, והותירה אלפי קשישים ונזקקים בודדים יותר וחלשים יותר.
רוחות השינוי
אבל מה בעצם שינתה הרפורמה? איך היא יכולה לעזור לאזרח הזקוק לקצבה? ראשית, בעקבות הרפורמה הוגדלו מספר שעות הסיעוד הניתנות לקשישים עם רמת מוגבלות גבוהה. שנית, הורחבה האפשרות לקבל גמלה כספית, במקום קבלת שירותים כגון מטפל סיעודי או מועדוני יום, ושלישית - התהליך כולו הפך נגיש יותר.
אלו הם אמנם השינויים המשמעותיים ביותר, אך ישנם רבים נוספים. חלקם עלולים להיראות זניחים, אך בפועל לא ניתן להמעיט בחשיבותם. כך למשל הפכה קביעת מידת המוגבלות ל"רגישה" יותר, דבר המשפיע על זכאותם של רבים. אם בעבר היו שלוש רמות של זכאות לקצבת סיעוד, לפי רמת מוגבלות, כיום ישנן שש רמות כאלה. ואכן, עד כה נרשמה עלייה של 91% במספר הזכאים לקצבת סיעוד ברמה שש,הרמה הגבוהה ביותר.
סוף עידן החקירות?
אחד השלבים המוכרים ביותר של הליך קבלת הקצבה הינו הוועדה הרפואית, אותה נאלץ מבקש הקצבה לעבור בשלב מסוים לאורך התהליך על מנת לקבוע האם הוא זכאי לסיוע סיעודי ובאיזו מידה. רבים רואים בה אקט משפיל ולא הכרחי, ואלו ודאי ישמחו לשמוע כי מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר הצהיר לאחרונה כי "עידן החקירות נמצא מאחורינו", וכי במסגרת הרפורמה, קביעת רמת הטיפול הסיעודי הנדרש למבקש הקצבה תוערך ע"י מסמכים רפואיים ושיחות טלפון. "השינוי הוא מבורך ומשמעותי," אומרים לנו ב'זכותי', "ויש לקוות כי לא ישפיע לרעה מנגד על שיעור ההצלחה של הפונים לקבלת קצבה. אין ספק כי הוא מעלה את החשיבות של היערכות מתאימה והכנה נכונה של התיק הרפואי".
מדובר בשינוי מבורך, אבל לא מספק
במבט אחורה ניתן לומר בזהירות כי הרפורמה לא השיגה את כלל יעדיה. למרות הבטחותיו של שפיגלר, רבים עדיין מדווחים על קשיים בהליך מימוש הזכאות שלהם, ועל אי-נעימות בהתמודדות מול הוועדות הרפואיות. ייתכן ודווקא בשל העובדה שההליך נעשה לפעמים בהיעדר נוכחות פיזית של התובע או התובעת, יש לו או לה פחות יכולת להשמיע טיעונים בצורה נאותה.
כמו כן, ההערכה היא כי עשרות אלפים טרם מימשו את מלוא הזכאות שלהם לסיוע סיעודי מהמדינה. זהו כנראה תוצר, בין היתר, גם של חוסר מודעות או חוסר רצון להתמודד עם המערכת. בדיוק מסיבה זו קמו גופים כמו 'זכותי', המתמחים במימוש זכויות רפואיות אל מול המדינה וגופים פרטיים. "אנחנו עוסקים בתחום הזה כבר כמעט שני עשורים," סיכמו מומחי החברה, "ויש לנו צוות של מומחים רפואיים ופיננסיים, בוגרי הביטוח הלאומי, המלווים את הפונה משלב איסוף החומר, דרך הגשת התביעה ועד לקבלת התשובה – ואף בתהליך הערעור הרפואי אם יש בכך צורך".