נתנאל פישר
נתנאל פישר צילום: ללא קרדיט

איתמר סג"ל העלה מספר טענות בתגובה למאמר שפרסמתי אודות השקרנים המפיצים פייק ניוז וסרטוני רמאות מושקעים כנגד מתווה הגיור החדש (בחתימתם של ארגונים דתיים כביכול).

כאמור, גילוי נאות: זכיתי להיות בין מנסחיו של החוק. סג"ל מחמיא לי בכך שדברי דברי אמת אלא שלטענתו הם מעוותים ומסתירים את האמת"האמיתית". איני מכיר את סג"ל, למעט ראיון שערך איתי לפני מספר שנים (לכך אתייחס בהמשך). ומכיוון שבניגוד לכותבים אחרים סג"ל כותב בצורה עניינית ומכובדת דבריו ראויים לתגובה.

במסגרת קצרה זו לא אתייחס לכל טענותיו הפרטניות של סג"ל. תקראו את החוק בעצמכם ותחליטו מי צודק. אתייחס לעיקרון ולמהות הדברים.

סג"ל טוען שהמתווה מעניק לשר הדתות "שלטון יחיד על הגיור" והוא "מוציא לחלוטין את הרבנות הראשית מהתמונה". האמת הפוכה. מי שאמור לגייר אינו שר הדתות אלא רבני הערים וכידוע, רבני ערים עוברים בחינות מפרכות כדי לזכות בהסמכה מטעם הרבנות הראשית. זו ההסמכה הגבוהה ביותר בסולם הבחינות (למעט הבחינות לדיינות). כולנו סומכים על רבני הערים שלנו בסוגיות החשובות ביותר בעולם הדתי-הלכתי. סוגיות מדאוריתא ומדרבנן. רבני עיר רושמים זוגות לנישואין ומחתנים אותם. הם מפקחים על הכשרות והם אחראים גם על העירוב, קבורה ועוד. מדוע אנו יכולים לסמוך על רבני הערים לעניין נישואין, שבת וכשרות, אך פתאום יש מי שאינם רוצים לסמוך על הגיורים שלהם? לאורך ההיסטוריה היהודית מי שגייר היו רבני הקהילה, וגם כיום זהו הנוהג הרווח בקהילות רבות בגולה. המציאות שבה רק אדם אחד, הרב הראשי, גדול ומכובד ככל שיהיה, יכול לאשר גיור, היא היוצאת דופן והיא החריגה בהיסטוריה ובהלכה כאחד.

מציאות זו שבה הרב הראשי צריך לחתום ולאשר על כל גיור שעורכים רבנים אחרים, יוצאת דופן גם בהשוואה לתחומים דתיים אחרים בישראל. הרב הראשי אינו מאשר נישואין שבאחריות רבני ערים. הרב הראשי אינו מאשר גיטין ואכיפת גירושין (דיני אישות!) שבסמכותם של הדיינים בבתי הדין הרבניים. הרב הראשי אינו מאשר תעודות כשרות (איסור והיתר!) וגם לא עירובין (שבת!). מדוע אם כן הרב הראשי נדרש כביכול לאשר כל תעודת גיור? התשובה: בגלל הבריטים ובגלל ההתנגדות של החרדים לרב דרוקמן (כן! ממש כך).

לפני כמאה שנה הבריטים קבעו שכל המרת דת צריכה להיות מאושרת על ידי ראש העדה הדתית (פקודת העדה הדתית-המרה, שהיא המסגרת החוקית לפיה עובד הגיור עד היום). מי שגייר היו דיינים בבתי הדין הרבניים, דייני בתי הדין המיוחדים לגיור ו...רבני ערים. הרבנים הראשיים לדורותיהם היו חותמים על התעודות כחתימה מינהלית-פורמלית. חלקם אפילו לא טרחו לחתום בעצמם אלא מינו מישהו מטעמם שיאשר את התעודות. אני לא מכיר מקרים בהם הרב הראשי לא חתם על תעודת גיור כיוון שהוא לא סמך על הדיינים שהקלו או החמירו מידי. אלא שלפני כעשרים שנה מונה הרב דרוקמן להיות ראש מערך הגיור. לצערנו, ולבושתם של הרבנים החרדים, חלקם לא סומכים על גדולי הרבנים של הציונות הדתית. אשר על כן נוצרה לדרישתם, כתנאי למינוי הרב דרוקמן, דרישה חדשה: הרב הראשי, או נציגו, צריכים לאשר אקטיבית כל תיק גיור.

זהו מצב שאינו קיים בשום תחום דתי-הלכתי אחר בישראל, ולא היה קיים לפני שנות האלפיים. וכך, בעשרים השנים האחרונות הרב הראשי אינו סומך על הדיינים שלו. הוא לא סומך על הדיינים שהוסמכו על ידי הרבנות הראשית ומונו על ידי הרב הראשי מתוקף תפקידו כראש וועדת האיתור. דייני הגיור, שחלקם הגדול בעלי סמיכה לדיינות(!) ובעלי ניסיון של שנים, זקוקים לאישרור על הגיור שלהם על ידי הרב הראשי או נציגו, רק משום ש...הרבנים הראשיים לא סמכו בשעתו על הרב דרוקמן. אגב, בימים אלו נראה שעשרות רבות של תעודות של מתגיירים אומללים, שלמדו והתגיירו עוד לפני הסערה הנוכחית, אינן מונפקות על ידי הרבנות הראשית וכל זאת משום שיש מי שמתנגד למתווה החדש. זו האמת חברים ואשמח לדעת אם אני טועה.

ומכאן למתווה המוצע. המתווה מסמיך רבני ערים לגייר. למרות שאנו כן סומכים על רבני ישראל, הטלנו עליהם בחוק הגבלות מרובות על מנת למנוע לזות שפתיים וניצול לרעה. על פי המתווה, הרב הראשי אינו צריך לאשר כל גיור, אך הרב הראשי שותף בהחלט לכתיבת כללי הדיון והוא יכול לפתוח בהליך הדחה של דיין שאינו פועל כשורה. זהו איזון נכון ומידתי שמחזיר עטרה ליושנה.

אמנם תמיד יכול להיות רב שלא יגייר כמו שצריך. אך כזכור, בישראל כיהן לא מזמן רב ראשי, יונה מצגר, שישב בכלא על עבירות חמורות, כולל שוחד בגיור. האם מישהו חושב בגלל זה לפסול את כל הרבנים הראשיים? היעלה מישהו על הדעת טענה מגוחכת שכזו?

איננו תמימים. מלכתחילה היה ברור לנו שהצעת החוק תעורר ביקורת. תאמינו לי: אלמלי מצב ההתבוללות היה כה חמור וקשה, לא היינו נדרשים למהלך זה. אלא שאנו לא עוצמים עיניים ולא מתעלמים מהמציאות. המציאות שבה קרוב לעשרה אחוז מהנישואין מידי שנה בישראל נערכים בין יהודים ללא-יהודים, מחייבת להרחיב את מעגל הגיור.

ישנם המתנגדים לכל גיור. ישנם כאלו שאינם סומכים על גיורים של מי שלראשם כיפה סרוגה. יתכן ובעתיד יהיו גם כאלו שלא יסמכו על גיור של רב עיר כזה או אחר. אותם אנשים גם לא אוכלים מהכשרות של רבנים אלו. לעומתם, אנו סומכים על גדולי ישראל ובהם גדולי הרבנים הראשיים לדורותיהם וגדולי רבני הציונות הדתית היום,ובראשם הרב דרוקמן, שהורו במפורש שלא להחמיר בגיור בימינו.

לפני מספר שנים, לאחר פרסום מתווה נסים, סג"ל ביקש את עזרתי, כמומחה לנושא, כדי להבין טוב יותר את המתווה. גילוי נאות: הייתה לי הזכות לסייע במעט גם למר משה נסים במתווה המופתי שהציע. אלא שלהפתעתי ובניגוד לדברי התמיכה המפורשים שלי, סג"ל כתב טור חריף גם כנגד הצעתו של נסים, הצעה שלו הייתה מתקבלת הייתה מונעת את פסיקת בגץ בעניין ההכרה בגיור הרפורמי.

סג"ל כותב: "אתם משתמשים בכוח פוליטי כדי לכפות מציאות הלכתית על כלל ישראל". בדיוק להפך. מתנגדי החוק, אנשי "הכול או לא-כלום", השתמשו בכוחם הפוליטי כדי לבלום ולעצור כל פשרה וכל הצעה לטובת קידום הגיור ההלכתי בישראל. הם התנגדו להצעת נאמן. הם התנגדו למתווה נסים. וכצפוי הם מתנגדים גם עכשיו.

סג"ל מסיים בתפילה ש"יהי רצון שהיא (המתווה) לא תעלה בידכם". אנו מתפללים שה' יפתח את עיניהם של המבקרים כדי שגם הם יבינו שזהו מהלך הכרחי להצלת העם היהודי ולהצלת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

ד"ר נתנאל פישר, הוא ראש החוג למדיניות ציבורית בשערי מדע ומשפט ומומחה לגיור ולעלייה