וועדת הביקורת של הכנסת בראשותו של ח"כ אמנון כהן, דנה בפרק בדו"ח מבקר המדינה שעוסק בשירותים הווטרינריים בישראל.
ח"כ כהן אמר כי הנתון לפיו 78,000 ראשי בקר שנשחטו ללא פיקוח וטרינרי ("שחיטה שחורה") שמופיע בדו"ח מבקר המדינה, הוא חמור ביותר.
לדבריו,"השחיטה השחורה" היא סכנה חמורה לבריאות הציבור ועל כן יש להחמיר בענישה כדי להרתיע את העבריינים. ח"כ כהן טוען כי ענישה מחמירה תהיה "הרתעה כבר בתחילתה של שרשרת השיווק ממגדלי הבקר ועד למשווק מלבצע שחיטה לא חוקית ושיווקה לנקודות המכירה".
הד"ר משה רפאלוביץ' וטרינר במרכז השלטון המקומי אמר כי לאזרח בנקודת המכירה, אין אפשרות לדעת אם נתח הבשר ראוי למאכל או לא ומלאכת הפיקוח מוטלת לפיכך עך הווטרינרים.
לדבריו, כדי להתגבר על בעית השחיטה הלא חוקית, מתבצעות פעולות מודיעין, עיקוב ותצפיות.
ד"ררפאלוביץ' אמר עוד כי כי גם בעולם המודרני מקובל לעשות בדיקות מדגמיות בלבד אולם הענישה במקומות אלה מרתיעה.
ראש אגף אגרו-אקולוגיה במשרד לאיכות הסביבה, הד"ר שלמה קפואה סבור כי הפתרון נעוץ דווקא במתן תמריצים. הוא הסביר כי בעל משק שיפנה את הפגר יקבל תמריץ ואז הפגר לא יגיע לשחיטה שחורה או שיזרק לוואדי ויהיה סכנה לבריאות הסביבה. ד"ר קפואה הציע לפתח מערך זיהוי של צאן ובקר דבר שיקל על זיהויו של בעל הפגר כדי להענישו.
ואכן, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוסי ישי דיווח לוועדה כי בשנת 2004 תופעל מערכת תוכנה שתהיה מסוגלת לערוך מעקב אחרי הבקר המבוגר מיום לידתו ןעד לשחיטה- דבר שנעשה היום באופן ידני וזה יביא לשיפור מערך הפיקוח והבקרה.
מר ישי הוסיף כי במשרד החקלאות ממתינים להמלצות וועדת השרים בענין השירותים הווטרינריים ובכלל זה הרעיון לאיחוד יחידת הפיקוח על השירותים הווטרינריים עם יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות שיביא לדעתו לתוצאות טובות. (ח)
ח"כ כהן אמר כי הנתון לפיו 78,000 ראשי בקר שנשחטו ללא פיקוח וטרינרי ("שחיטה שחורה") שמופיע בדו"ח מבקר המדינה, הוא חמור ביותר.
לדבריו,"השחיטה השחורה" היא סכנה חמורה לבריאות הציבור ועל כן יש להחמיר בענישה כדי להרתיע את העבריינים. ח"כ כהן טוען כי ענישה מחמירה תהיה "הרתעה כבר בתחילתה של שרשרת השיווק ממגדלי הבקר ועד למשווק מלבצע שחיטה לא חוקית ושיווקה לנקודות המכירה".
הד"ר משה רפאלוביץ' וטרינר במרכז השלטון המקומי אמר כי לאזרח בנקודת המכירה, אין אפשרות לדעת אם נתח הבשר ראוי למאכל או לא ומלאכת הפיקוח מוטלת לפיכך עך הווטרינרים.
לדבריו, כדי להתגבר על בעית השחיטה הלא חוקית, מתבצעות פעולות מודיעין, עיקוב ותצפיות.
ד"ררפאלוביץ' אמר עוד כי כי גם בעולם המודרני מקובל לעשות בדיקות מדגמיות בלבד אולם הענישה במקומות אלה מרתיעה.
ראש אגף אגרו-אקולוגיה במשרד לאיכות הסביבה, הד"ר שלמה קפואה סבור כי הפתרון נעוץ דווקא במתן תמריצים. הוא הסביר כי בעל משק שיפנה את הפגר יקבל תמריץ ואז הפגר לא יגיע לשחיטה שחורה או שיזרק לוואדי ויהיה סכנה לבריאות הסביבה. ד"ר קפואה הציע לפתח מערך זיהוי של צאן ובקר דבר שיקל על זיהויו של בעל הפגר כדי להענישו.
ואכן, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוסי ישי דיווח לוועדה כי בשנת 2004 תופעל מערכת תוכנה שתהיה מסוגלת לערוך מעקב אחרי הבקר המבוגר מיום לידתו ןעד לשחיטה- דבר שנעשה היום באופן ידני וזה יביא לשיפור מערך הפיקוח והבקרה.
מר ישי הוסיף כי במשרד החקלאות ממתינים להמלצות וועדת השרים בענין השירותים הווטרינריים ובכלל זה הרעיון לאיחוד יחידת הפיקוח על השירותים הווטרינריים עם יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות שיביא לדעתו לתוצאות טובות. (ח)