ארגון "חברותא – הומואים דתיים" ו"המרכז למאבק בהמרה" זועמים על נייר העמדה שכתב ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן ביחס לסוגיית הלהט"ב. "מצער שדווקא ישיבת הר עציון מוציאה מתחת ידה מסמך שכזה, שמכיל יותר עיוותים וסילופים מהפרופגנדה של ארגוני לובי השנאה", נמסר מארגון "חברותא". לדבריהם, "קישורים בין דגל הגאווה לתרבות מצרים עפ"י ציטוט מעוות של מעצב הדגל, התייחסות ביפובית לביסקסואלים כאל מבולבלים, הבחנה לעניין יחס אנושי בין מי שעובר ומי שלא עובר על משכב זכר, עידוד 'טיפולי' המרה מזיקים, שימוש במינוח הרצף המשיכתי והמגדרי כאילו אפשר לנוע עליו על פי רצון, היו כולם מהפירות הביאושים של המסמך הזה". "מאכזב מאוד שרב שנפגש עם הקהילה פעמים רבות כל כך, ואמר דברים שונים לחלוטין, בוחר להוציא תחת ידיו מסמך הזוי שכזה, שרק רומז שאסור לרצוח להט"בים", נאמר. "במקום לפעול נגד להט"בפוביה בישיבה שלו המתרחשת מתחת לאפו, בוחר הרב מדן לרדוף את תלמידי הישיבה הלהט"בים שלו". מהמרכז למאבק בהמרה נמסר: "שוב אנו רואים הקבלת 'טיפולי' המרה מזיקים לתהליכי התאמה מגדרית. כל המשווה את פרקטיקות המחשכים מענות הנפש של ההמרה, על ההונאות והניצול המיני שלהן, להליכי ההתאמה המגדרית של טרנסג'נדרים, המבוקרים והמפוקחים, והמומלצים ע"י הקהילה המקצועית, עושה זאת לא מתוך דאגה יתרה ללהט"בים, אלא משנאה להם ומרצון להכחידם. פרקטיקות ההמרה אינן 'טיפול' בשום צורה, וטוב עושה המדינה שמצרה את פעילות סוכני ההמרה, כשם שמדינות רבות עושות זאת בעולם, בהמלצת כלל גורמי המקצוע". כפי שפורסם, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן פרסם בשבועות האחרונים "מכתב למחנכי הציונות הדתית סביב סוגיית הלהט"ב". בפתח דבריו הדגיש כי הוא מפרסם את עמדתו כאדם פרטי ולא תחת כובעו כראש ישיבה. הוא ציין כי מכתבו מגיע בעקבות פנייה של מחנכים במוסדות החינוך של הציונות הדתית. על ההתייחסות הראויה של החברה לחבר בעל נטיות הומוסקסואליות כתב הרב מדן: "אדם בעל נטיות הומוסקסואליות, הנמנע ממעשי גילוי העריות העלולים לנבוע מנטיות אלו, הוא אדם רגיל, אחד מכולנו, אדם בעל שכל, לב, תובנות ורגשות, המסוגל להגיע לכל מרחק והישג בכל תחום, גם בלימוד תורה וביראת שמים". "יש להיזהר בכבודו וברגשותיו ובמצוות 'ואהבת לרעך כמוך' כלפיו", הדגיש. "יתר על כן, קרוב אני לומר, שהיום חלים עליו גם דיני הונאת הגר שנאמרו בתורה על מי 'שאינו כמו כולם', ושמא גם דיני 'כל אלמנה ויתום לא תענון'. יש לזכור, שכשם שאנו מצווים על חשש מעריות והדומה להן אנו מצווים גם על שפיכות דמים, על המביא לה והדומה לה, ודי לחכימא". לקריאת נייר העמדה המלא לחצו כאן