זירת הפיגוע בבני ברק
זירת הפיגוע בבני ברק צילום: אלישיב רקובסקי/TPS

מרב לוי, מנהלת האגף לבריאות הנפש בעמותת עזר מציון, מספרת על מאות פניות שמגיעות לקו החירום שפתחה העמותה לסיוע נפשי בעקבות הפיגוע בבני ברק.

"הקמנו את הקו אתמול בלילה. צוותים נכנסו לבתים ולמשפחות. יש בהלה מאוד גדולה. יש צורך חזק מאוד במענה מקצועי להתמודדות לא צפויה ולא שגרתית שכזו", אומרת לוי ומציינת כי בעוד פגיעות ופציעות בגוף נראות לעין וברורות, לא ניתן לזהות נפגעי חרדה שחווים פאניקה באירועים מעין אלו. "אלו המקרים שמגיעים אלינו לקו שמאויש באנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש".

על סוג הפניות שהגיעו למוקד במהלך הלילה, מספרת מירב לוי: "הגיע מגוון רחב מאוד של פניות. אישה שנמצאת לבד בבית ולא מצליחה להשיג את בעלה כי הרשת קרסה והיא בחרדה גדולה, הורים שמבקשים לדעת איך לדבר עם הילדים ולתווך להם את האירוע. ילדים שראו דברים בתקשורת ונכנסו לחרדה, משפחות שראו את המראות ושמעו את הקולות, וגם במעגלים רחוקים יותר כי אירוע כזה במקום מרכזי כמו בני ברק מותיר אנשים חשופים ומטולטלים".

"אנחנו שומעים את האנשים ועוזרים להם להגדיר את ההרגשה שלהם. זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר. אנחנו מנרמלים את התגובות בשלב הראשון של האירוע, שלב שנמשך לאורך הימים הקרובים", היא אומרת ומציינת כי התגובות יכולות להיות שונות ומגוונות, "בכי, קושי לחשוב בבהירות, תחושת בלבול, פחד לישון לבד. הורים שואלים איך להגיב כשכולם רוצים לישון ביחד, ילדים חוששים ללכת לבית הספר ועוד. הדבר הראשון הוא להכיל את הפניות, לתת כלים להרגעה ותקשורת עם הילדים, תיווך האירוע ברמה מותאמת לגיל, לשמוע מה הילדים שמעו ומה הם יודעים".

לשאלתנו מספרת לוי כי בהתייחס לסוג האוכלוסייה בבני ברק עולה גם המרכיב האמוני ככלי ליצירת חוסן אישי ומשפחתי מול אירועים טראומטיים שכאלה. הדברים יכולים לבוא לידי ביטוי גם באמירת תהילים משפחתית משותפת. מנגד גם ההתמודדות הגופנית חשובה וכך "בחורה שהתקשרה אמרה בסוף השיחה שמה שהיא לקחה מהשיחה הוא ההחלטה שלה לעשות התעמלות קרקע. אנחנו מחזירים את ההתמודדות למקומות המוכרים שבהם יש את הכלים שיסייעו להתמודדות".

בדבריה מדגישה לוי כי העזרה אותה נותן קו החירום היא העזרה הראשונה, זו שמסייעת גם במניעת תופעות של פוסט טראומה בשלבים מאוחרים יותר, אך "אם בעוד כמה ימים התופעות והתגובות הקשות ממשיכות ולא מצליחים לארגן את החזרה לשגרה והתפקוד נפגע זה המקום לפנות לייעוץ ועזרה מקצועית".

בהקשר זה עולה גם סוגיית הקושי בפנייה לקבלת עזרה נפשית בחברה החרדית. לדבריה במרוצת שלושים השנה שבהן העמותה עוסקת בתחום זה של בריאות הנפש חל שינוי ותהליך חיובי של פתיחות לקבלת הנושא הנפשי, אך הדרך עוד ארוכה והמציאות עדיין רחוקה מחזון בו מתמודדי נפש יהיו חלק מהקהילה ככל אדם אחר.

עוד מעירה לוי ומספרת כי חלק מהמענה למשפחות הוא הדגש על הצורך של הורים למצוא מקום לעצמם על מנת לחזק את רוחם, להכיל את ההתמודדות, עוד בטרם הם פונים לסייע לילדיהם ולשאר בני המשפחה על מנת שיוכלו לעשות זאת באופן יעיל ונכון יותר.