יו"ר מפלגת הציונות הדתית, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', מספר על הידידות שדילגה על המהמורה הפוליטית בינו לבין חבר הכנסת אילן גילאון ז"ל שהלך לעולמו, ומתייחס גם להשלכות הצפויות במידה ותוקם מפלגה בהנהגתו של חבר הכנסת עמיחי שיקלי.
"אי אפשר היה שלא לאהוב אותו", אומר סמוטריץ' על גילאון. "הוא היה מענטש במלוא מובן המילה. לא הסכמנו כמעט בשום דבר בסוגיות המדיניות, הביטחוניות, הדתיות וחלק גדול מהכלכליות, אבל הייתה לו רגישות מאוד גדולה לשכבות חלשות ולאוכלוסיות מצוקה. לא פעם התווכחנו על הדרך לפתור את זה, אבל היה מדובר באדם עם לב זהב, איכפתי, חייכן, נעים הליכות, אדם שכיף לדבר איתו ולהתווכח אתו גם ויכוחים קשים ונוקבים כולל אמירות קשות. הוא היה איש שקשה מאוד שלא לאהוב".
"אילן יחסר גם לי ברמה האישית והוא יחסר גם בנוף הפוליטי שלנו", אומר סמוטריץ' ולשאלת דרך השיח שנוהל מול גילאון לעומת השיח הפוליטי הקיים היום, זה שזוכה לביקורות חריפות, הוא משיב: "אילן לא היה אדם של שיח רגוע ועדין. הוא ידע להצליף בלשון מאוד מושחזת. הוא לא היה אדם פרווה והעמדות שלו היו ברורות והוא ביטא אותן בצורה מאוד נוקבת וחדה, אבל הוא היה בן אדם וידענו שהוא אומר את זה מתוך אמונה גדולה ורצון לעשות טוב. הוא ידע לעשות את ההפרדה בין הויכוח הנוקב, עם גבולות הגזרה הנדרשות, ואגב, גם אותי הוא כינה בכינויים קשים ומעליבים, אבל ידעתי שהוא עושה את זה ממקום מאוד אמתי. זה לא פגע ביכולת לשבת ולשתות יחד קפה במזנון ולספר חוויות. הוא לא היה אדם מטושטש בערכים ובזהות ולא עשה הנחות לעצמו או למי שסביבו".
אז מה יש בשיח אתו לעומת שיח אחר שמתקבל ונשמע אחרת לגמרי? "הנקודה היא לא השיח אלא המניעים שהיו אצלו טהורים, רצון לעשות טוב. מדובר היה באיש טוב שרצה לעשות טוב לאזרחי ישראל. לא פעם חשבתי שהוא עושה רע, וגם אני כשחשבתי שאני עושה טוב הוא חשב שאני עושה רע. כשהמניע הוא מה שאנחנו קוראים לשם שמים, אז גם האמירות הנחרצות מתקבלות בצורה מאוד חיובית".
"אילן לא טשטש עמדות כדי להיות נחמד וחבר. הוא לא ליטף וחיבק במקום שבו צריך להיאבק ולתקוף. הוא היה איש מלחמות, אבל מכיוון שהגיע ממקום אמתי, טוב וכן הסביבה קיבלה את זה. מאוד הצטערתי שהוא נשאר מחוץ לכנסת. רציתי שהוא ודומיו יחזרו לכנסת ויפארו אותה ואת הפוליטיקה הישראלית. הוא כבר לא יחזור אבל אני מקווה שיהיו עוד בצלמו ובדמותו".
בהקשר זה הזכרנו בשיחה עם סמוטריץ' את השיח הנוקב אבל החברי שהוא שומר עם ברי פלוגתה מהשמאל הקיצוני ובהם מיכל רוזין, גבי לסקי ואחרים. "אני תמיד מעדיף יריבים ראויים, גם אם הם קשים ונוקבים מאשר אנשים חסרי דרך. יש לי יחסי ידידות עם אנשים במרץ כי זו מפלגה אידיאולוגית. בתקופה האחרונה יש לי לא מעט אכזבות בעניין הזה כי אני רואה שגם שם אידיאולוגיות משתנות בגלל פוזיציה, אבל עדיין זו מפלגה שהשפה שלה היא אידיאולוגית ואידיאולוגים מוצאים שפה משותפת, גם אם האידיאולוגיות שונות במאה ושמונים מעלות, אבל יש על מה להתווכח. זה בוודאי עדיף מאופורטוניסטים שאין להם ערכים מילה ודרך מעבר למה שמשרת אותם פוליטית. עם זה קשה לנהל שיח ענייני".