בעקבות הפרסומים בעיתונות אודות עשרות מקרי תחלואה של חיילי צה"ל כתוצאה מחשיפת יתר לסוגים שונים של קרינה, דרשה יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מלי פולישוק-בלוך מנציג צה"ל בוועדה, סא"ל אמנון דובדבני ראש מחלקת תחום קרינה אלקטרומגנטית בצה"ל, שהדרג הפיקודי בצה"ל יקבל החלטה אשר תחייב את הצבא לשיתוף פעולה מלא עם הגוף החיצוני שיוקם לטובת בדיקת נתוני הקרינה בצה"ל והשפעתם על בריאות החיילים. בנוסף, דרשה פולישוק את רענון נהלי הבטיחות והפצתם בקרב החיילים.
ח"כ פולישוק אמרה, כי כאימא של חייל, היא מבינה את החשש הכבד המצוי בקרב הציבור ושעל צה"ל לקחת אחריות ולהגן על בריאות החיילים מפני הסיכונים הנובעים מחשיפה לקרינה. "הצבא מיוזמתו צריך לאפשר שקיפות נתונים מלאה, על מנת להרגיע או להרתיע במקרה הצורך".
כתב עתי"ם מציין, כי הוועדה שמעה סקירה מפיו של פרופ` מנפרד גרין, ראש המרכז לבקרת מחלות במכון גרטנר, אודות סוגי הקרינה השונים לה חשופים אזרחים. פרופ` גרין אמר, כי אנו חיים בים של קרינה וחובה עלינו לכלכל את צעדינו בהתאם ל"עיקרון הזהירות המונעת" במיוחד כאשר אין מידע מדעי מבוסס הקושר בין החשיפה לקרינה ותחלואה.
ד"ר אלי ריכטר, מבית הספר לרפואה תעסוקתית-האוניברסיטה העיברית, טען כנגד פרופ` גרין כי בשל היעדר פיקוח מספק, הרשויות המוסמכות נאלצות לעשות שימוש יתר ב"עיקרון הזהירות המונעת" כתרופת פלא לכל מצב. היעדר פיקוח גורר אחריו מצב של היעדר נתונים ובעקבות כך מתקבלות מסקנות מדעיות חלקיות, ציין.
לסיכום הישיבה, אימצה הוועדה את הצעתו של ד"ר אהוד נאמן, לשעבר ראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה, ודרשה את הקמת המרכז המדעי הלאומי לחקר השפעות קרינה על בריאות הציבור. ד"ר נאמן: "יש להקים מרכז זה כדוגמת מרכזים לאומיים הקיימים ברוב מדינות העולם הנאור. תפקידו לרכז את הידע העולמי, לנתחו נכונה ולספק מידע עדכני ואמין. תפקיד זה מחייב מומחיות עדכנית המצויה רק בידי מדענים פעילים. מרכז מדעי זה יהיה הגורם היחיד שביכולתו למנוע הפצת ידיעות לציבור שהנן חסרות כל בסיס מקצועי או עובדתי". (ש)
ח"כ פולישוק אמרה, כי כאימא של חייל, היא מבינה את החשש הכבד המצוי בקרב הציבור ושעל צה"ל לקחת אחריות ולהגן על בריאות החיילים מפני הסיכונים הנובעים מחשיפה לקרינה. "הצבא מיוזמתו צריך לאפשר שקיפות נתונים מלאה, על מנת להרגיע או להרתיע במקרה הצורך".
כתב עתי"ם מציין, כי הוועדה שמעה סקירה מפיו של פרופ` מנפרד גרין, ראש המרכז לבקרת מחלות במכון גרטנר, אודות סוגי הקרינה השונים לה חשופים אזרחים. פרופ` גרין אמר, כי אנו חיים בים של קרינה וחובה עלינו לכלכל את צעדינו בהתאם ל"עיקרון הזהירות המונעת" במיוחד כאשר אין מידע מדעי מבוסס הקושר בין החשיפה לקרינה ותחלואה.
ד"ר אלי ריכטר, מבית הספר לרפואה תעסוקתית-האוניברסיטה העיברית, טען כנגד פרופ` גרין כי בשל היעדר פיקוח מספק, הרשויות המוסמכות נאלצות לעשות שימוש יתר ב"עיקרון הזהירות המונעת" כתרופת פלא לכל מצב. היעדר פיקוח גורר אחריו מצב של היעדר נתונים ובעקבות כך מתקבלות מסקנות מדעיות חלקיות, ציין.
לסיכום הישיבה, אימצה הוועדה את הצעתו של ד"ר אהוד נאמן, לשעבר ראש אגף קרינה במשרד לאיכות הסביבה, ודרשה את הקמת המרכז המדעי הלאומי לחקר השפעות קרינה על בריאות הציבור. ד"ר נאמן: "יש להקים מרכז זה כדוגמת מרכזים לאומיים הקיימים ברוב מדינות העולם הנאור. תפקידו לרכז את הידע העולמי, לנתחו נכונה ולספק מידע עדכני ואמין. תפקיד זה מחייב מומחיות עדכנית המצויה רק בידי מדענים פעילים. מרכז מדעי זה יהיה הגורם היחיד שביכולתו למנוע הפצת ידיעות לציבור שהנן חסרות כל בסיס מקצועי או עובדתי". (ש)