נתונים מדאיגים על קריסת הידע המקצועי של התלמידים הוצגו היום בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

יו"ר הוועדה, ח"כ מלי פולישוק-בלוך אמרה, כי רמת הידע המדעי בקרב התלמידים, המוצגת בדו"ח הבינלאומי להערכת תלמידים, נובעת מכך שמצויים במערכת החינוך הרבה מורים לא מתאימים שמלמדים. המורים לכלכלת בית הפכו למורים למחשבים.

ד"ר אורן שריקי מורה לפיזיקה בתיכון למדעים בירושלים הסכים עם יו"ר הוועדה ואמר, כי עדיף מורה טוב בלי תקציבים ממורה גרוע עם תוכנית לימודים. עוד הוסיפה פולישוק "אני מבקשת לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל. לצורך קידום הנושא חובה לגרום לממשלה להכריז כי תשתיות המדע והטכנולוגיה בישראל הן תשתיות לאומיות לכל דבר. בימים אלה אני מקימה ועדת היגוי שתגבש המלצות לפעילות בתחום החינוך המדעי, ברמה הלאומית".

לדברי פרופ` יהודה חיות, נשיא אוניברסיטת חיפה ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, אמר: "הקיצוץ בהשכלה הגבוהה ורמתם הנמוכה של התלמידים המגיעים לאוניברסיטאות יוצרים שילוב קטלני. הדבר מחייב את האוניברסיטאות לשתף פעולה לפתרון המשבר, שהרי האוניברסיטאות הן משתמשי הקצה של תוצר מערכת החינוך. נכון ביותר לשלב בעשייה גם את התעשייה ולראות בפרוייקט עתידים של צה"ל ובהישגיו המוכחים דוגמא טובה לפתרון שימנף את רמתם המדעית של התלמידים".

מיה הלוי, מנהלת המוזיאון למדע ע"ש בלומפילד בירושלים, אמרה שקיימת מערכת תשתיות בלתי פורמאלית ובלתי מתואמת אשר אינה מנוצלת כראוי: המוזיאונים למדע, יחידות נוער שוחר מדע ואשכולות הפיס פועלים בקרב הנוער. תיאום בין הגופים השונים יחסוך מאמצים ותקציבים. ימים קשים הם ימים טובים לשיתוף פעולה.

פרופ` דב תאני, נציג אילא (האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע), אמר כי אילא שואפת לעבוד עם סוכנים העשויים לקדם בשטח את התלמידים והמורים בכיתות הגבוהות בתעשייה ובאקדמיה, באמצעות טכנולוגיות מידע כגון למידה מתוקשבת וטכנולוגיות לניהול ידע ובאמצעות בעלי מקצוע מתנדבים.

(א.ב)