הוועדה לפניות הציבור של הכנסת בראשות ח"כ הרב ישראל אייכלר דנה היום (ג') בנושא הרס תכולת בתים וקלקול חפצים אישיים וסנטימנטליים וכן בנזקי רכוש ונפש בעת פינוי מאחזים.
כתבת INN רותי אברהם דיווחה כי בדיון בוועדה נטלו חלק ח"כ עמרי שרון, ח"כ יגאל יאסינוב משינוי, ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, ד"ר בלהה נוי מנהלת שפ"י במשרד החינוך, אושרית סיטבון יועץ שר הרווחה לפניות הציבור, עוזר שר הבטחון לעניני התיישבות רון שכנר, מנכ"ל מועצת יש"ע עדי מינץ, סנ"צ יונתן להב יועץ משפטי של מחוז ש"י, עו"ד יפעת בויאר מהמועצה לשלום הילד, אורית סטרוק דוברת הישוב היהודי בחברון ושפנתה לוועדה בנושא.
בסיכום הישיבה דרש יו"ר הוועדה אייכלר משרי הבטחון והפנים להקים גוף אזרחי שיפקח על כל מהלכי הפינוי תוך שמירה על כבוד האדם ורכושו, תוך הפקת לקחים מפינויים קודמים.
כתבתנו מסרה כי בפתח הדיון הציג היו"ר אייכלר את מטרות הדיון ואמר כי הן נועדו לבדוק כיצד משפיע פינוי משפחות על הילדים, הנשים והגברים, מה קורה לרכושם של המפונים ולחפציהם בעלי הערך הסנטימנטלי; כיצד משפיע הפינוי על רגשות המעורבים; האם הרשויות מתריעות לפני פינוי והאם הוא מתבצע תוך שמירה על כבוד האדם וזכות הקנין כפי שנקבעו בחוק הישראלי ובאמנות הבינלאומיות.
הפסיכולוגית ד"ר נעימה ארליך, שהיתה בין יוזמי הדיון, אמרה כי פינוי מאחזים מאוישים עלול לגרום לנזקים גדולים מאד לילדים. הנזקים יכולים להתבטא לדבריה בקושי בריכוז, ביכולת לתפקד וכן בבעיות התפתחותיות. הדבר עולה, לדבריה, ממחקרים שבוצעו בעבר. לכן, אומרת ד"ר ארליך יש לפעול למיזעור נזקים. בין הצעותיה של ארליך מתן אפשרות על ידי המשטרה והצבא להגעתם של קרובי משפחות מפונות אל אתר הפינוי כדי שהללו יסייעו לילדים להתמודד עם המראות הקשים.
עוד אמרה ארליך כי יש לדרוש מהצבא ומהמשטרה לערוך הסברה בקרב הכוחות המפנים כי מדובר בפעולה אזרחית ולא בפעולה נגד אויב. לדבריה, יש לנהוג בהתחשבות ברכושם של המתיישבים המפונים שנמצאים לעתים במצב כלכלי קשה.
אורית סטרוק דוברת הישוב היהודי בחברון, ציינה כהשוואה את האופן שבו טיפל צה"ל ברכוש המפונים במהלך פינוי ימית לפני כ 21 שנה. לדבריה הצבא ארז את מטלטליהם של המפונים בצורה מסודרת "כמו שאני הייתי אורזת את חפצי", אומרת סטרוק. היא הוסיפה כי הצבא אף הקפיד להעביר למפונים את רכושם בצורה מסודרת תוך השקעת מאמץ באיתור כל משפחה והבאת החפצים עד למקום בו התגוררה.
לעומת זאת, עתה, אומרת סטרוק, יש יותר מעדות אחת כי במהלך עקירתו של מאחז "מצפה יצהר" השליכו המפנים את רהיטי המפונים, אותם הוציאו מתוך המבנה אל מדורה, ושרפו אותם. את יתר הרכוש, היא ציינה, העבירו לחטמ"ר שומרון. כשהגיעו המפונים לאסוף את רכושם מצאו אותו זרוק ליד פחי האשפה בחטיבה.
כתבתנו מציינת כי סטרוק הציגה בפני הוועדה צילומים להמחשת דבריה.
ח"כ יגאל יאסינוב מ"שינוי" אמר כי אם הדברים המתוארים הם אמיתיים, אזי מדובר במעשה נבלה. הוא דרש לקבל את ממצאי הבדיקה שנעשתה במשטרה ובצבא לגבי הפינויים שבוצעו.
ד"ר בלהה נוי מהשירות הפסיכולוגי במשרד החינוך ציינה כי ממחקרים שנעשו על השפעות פינוי ימית עולה כי היו נזקים לאורך זמן וכי יש ללמוד מכך לעתיד. עוד ציינה נוי כי ישראל מחוייבת לאמנה לשלום הילד שקובעת שזכות הילד לא לגדול באלימות. השרות הפסיכולוגי במשרד החינוך, אומרת נוי, יסייע בישובים על ידי מסע הרצאות בו יינתן מידע על השפעות הפינוי.
נוי הוסיפה כי ידוע לה כאם לחיילים ביחידות קרביות, שלעתים המפנים הם חיילים המזדהים עם המפונים. לדבריה, "לחיילים ולשוטרים אין לב של אבן וקורים להם דברים כתוצאה מכך שהם מפנים את אחיהם".
סנ"צ יונתן להב, היועץ המשפטי של מחוז ש"י, טען כי מתן הודעה מוקדמת על מועד הפינוי בלתי אפשרית. הצבא שהוא האחראי בשטח, אומר להב, הם אלו שמסתירים את עיתוי הפינוי כדי למנוע את מחאת המתיישבים. ד"ר נעימה ארליך הביעה מחאה על דברי להב וציינה כי דרך פינוי זו ונימוקים אלו אינם מקובלים עליה.
יועץ שר הבטחון לעניני התיישבות רון שכנר אמר כי מערכת הבטחון אינה רואה בפינוי המאחזים חלק מהמלחמה באויב. שכנר ציין כי מקובלת עליו דעתה של ד"ר נוי שמהפינוי נפגעים חיילים, שוטרים והמפונים. "כולם נפגעים, וזו בעיה לאומית", אמר שכנר.
שכנר אומר כי למשטרה יש כמה יחידות לחימתיות כמו היס"מ והם מאומנים להלחם. כשקראו ליחידה כזו לפנות, הם ביצעו את אשר אומנו לו, אמר שכנר.
לדבריו, צריכה להיות חשיבה מערכתית של כל הגורמים. "אני מציע לשקול להוציא מהצבא את האחריות על פינויים, כך שהמשטרה תהיה אחראית על כך והצבא יסייע למשטרה בעת הצורך", דברי שכנר.
יו"ר הוועדה אייכלר פנה אל אושרית סיטבון, יועץ שר הרווחה לפניות הציבור, בנוגע לפיצוי המשפחות שרכושן ניזוק מהפינוי. לדבריה, איש עוד לא פנה בנושא אל משרד הרווחה, אך אמרה כי לאור דברי יו"ר הוועדה, ייערכו שירותי הרווחה לתת מענה למשפחות אלו.
כתבתנו מציינת כי בין החלטותיה של הוועדה נמנים פניה לשרי הבטחון ובטחון הפנים שימנו גורם מטעמם שיפקח על ביצוע נוהלי פינוי שישמרו על זכויות האדם, רכושו וכבודו ועל ביצוע הוראות החוק, כולל לגבי מועדי ההתראה בטרם פינוי.
כמו כן החליטה הוועדה לדרוש כי הוראות על זכויות האדם, הקנין, הרכוש והנפש יהיו כלולות בפקודות הביצוע של הפינוי. עוד החליטה הוועדה לדרוש מהצבא ומהמשטרה שידריכו את מבצעי הפינוי כי הפעולה היא פעולה אזרחית ולא פעולת מלחמה נגד אויב.
הוועדה ביקשה לקבל את כל ממצאי התחקירים והבדיקות שנעשו בקשר לפגיעה בזכויות האזרח וברכושו במהלך פינוי מאחזים.
הוועדה התייחסה בהחלטותיה לצורך להכין דירות או בתים אליהם יועברו נשים וילדים מיד אחרי הפינוי למשך התקופה הראשונה.
עוד הוחלט כי רכושם של המפונים ייארז ויישמר וכן ישולם ביטוח לכיסוי נזקי רכוש.
קטינים, קובעת הוועדה, יפונו על ידי קרובי משפחה לפני הפינוי עצמו. משרד הרווחה התבקש להיערך לטפל במשפחות המפונות הן בנזקי הרכוש והן בנזקי הנפש.
כתבת INN רותי אברהם דיווחה כי בדיון בוועדה נטלו חלק ח"כ עמרי שרון, ח"כ יגאל יאסינוב משינוי, ח"כ אורי אריאל מהאיחוד הלאומי, ד"ר בלהה נוי מנהלת שפ"י במשרד החינוך, אושרית סיטבון יועץ שר הרווחה לפניות הציבור, עוזר שר הבטחון לעניני התיישבות רון שכנר, מנכ"ל מועצת יש"ע עדי מינץ, סנ"צ יונתן להב יועץ משפטי של מחוז ש"י, עו"ד יפעת בויאר מהמועצה לשלום הילד, אורית סטרוק דוברת הישוב היהודי בחברון ושפנתה לוועדה בנושא.
בסיכום הישיבה דרש יו"ר הוועדה אייכלר משרי הבטחון והפנים להקים גוף אזרחי שיפקח על כל מהלכי הפינוי תוך שמירה על כבוד האדם ורכושו, תוך הפקת לקחים מפינויים קודמים.
כתבתנו מסרה כי בפתח הדיון הציג היו"ר אייכלר את מטרות הדיון ואמר כי הן נועדו לבדוק כיצד משפיע פינוי משפחות על הילדים, הנשים והגברים, מה קורה לרכושם של המפונים ולחפציהם בעלי הערך הסנטימנטלי; כיצד משפיע הפינוי על רגשות המעורבים; האם הרשויות מתריעות לפני פינוי והאם הוא מתבצע תוך שמירה על כבוד האדם וזכות הקנין כפי שנקבעו בחוק הישראלי ובאמנות הבינלאומיות.
הפסיכולוגית ד"ר נעימה ארליך, שהיתה בין יוזמי הדיון, אמרה כי פינוי מאחזים מאוישים עלול לגרום לנזקים גדולים מאד לילדים. הנזקים יכולים להתבטא לדבריה בקושי בריכוז, ביכולת לתפקד וכן בבעיות התפתחותיות. הדבר עולה, לדבריה, ממחקרים שבוצעו בעבר. לכן, אומרת ד"ר ארליך יש לפעול למיזעור נזקים. בין הצעותיה של ארליך מתן אפשרות על ידי המשטרה והצבא להגעתם של קרובי משפחות מפונות אל אתר הפינוי כדי שהללו יסייעו לילדים להתמודד עם המראות הקשים.
עוד אמרה ארליך כי יש לדרוש מהצבא ומהמשטרה לערוך הסברה בקרב הכוחות המפנים כי מדובר בפעולה אזרחית ולא בפעולה נגד אויב. לדבריה, יש לנהוג בהתחשבות ברכושם של המתיישבים המפונים שנמצאים לעתים במצב כלכלי קשה.
אורית סטרוק דוברת הישוב היהודי בחברון, ציינה כהשוואה את האופן שבו טיפל צה"ל ברכוש המפונים במהלך פינוי ימית לפני כ 21 שנה. לדבריה הצבא ארז את מטלטליהם של המפונים בצורה מסודרת "כמו שאני הייתי אורזת את חפצי", אומרת סטרוק. היא הוסיפה כי הצבא אף הקפיד להעביר למפונים את רכושם בצורה מסודרת תוך השקעת מאמץ באיתור כל משפחה והבאת החפצים עד למקום בו התגוררה.
לעומת זאת, עתה, אומרת סטרוק, יש יותר מעדות אחת כי במהלך עקירתו של מאחז "מצפה יצהר" השליכו המפנים את רהיטי המפונים, אותם הוציאו מתוך המבנה אל מדורה, ושרפו אותם. את יתר הרכוש, היא ציינה, העבירו לחטמ"ר שומרון. כשהגיעו המפונים לאסוף את רכושם מצאו אותו זרוק ליד פחי האשפה בחטיבה.
כתבתנו מציינת כי סטרוק הציגה בפני הוועדה צילומים להמחשת דבריה.
ח"כ יגאל יאסינוב מ"שינוי" אמר כי אם הדברים המתוארים הם אמיתיים, אזי מדובר במעשה נבלה. הוא דרש לקבל את ממצאי הבדיקה שנעשתה במשטרה ובצבא לגבי הפינויים שבוצעו.
ד"ר בלהה נוי מהשירות הפסיכולוגי במשרד החינוך ציינה כי ממחקרים שנעשו על השפעות פינוי ימית עולה כי היו נזקים לאורך זמן וכי יש ללמוד מכך לעתיד. עוד ציינה נוי כי ישראל מחוייבת לאמנה לשלום הילד שקובעת שזכות הילד לא לגדול באלימות. השרות הפסיכולוגי במשרד החינוך, אומרת נוי, יסייע בישובים על ידי מסע הרצאות בו יינתן מידע על השפעות הפינוי.
נוי הוסיפה כי ידוע לה כאם לחיילים ביחידות קרביות, שלעתים המפנים הם חיילים המזדהים עם המפונים. לדבריה, "לחיילים ולשוטרים אין לב של אבן וקורים להם דברים כתוצאה מכך שהם מפנים את אחיהם".
סנ"צ יונתן להב, היועץ המשפטי של מחוז ש"י, טען כי מתן הודעה מוקדמת על מועד הפינוי בלתי אפשרית. הצבא שהוא האחראי בשטח, אומר להב, הם אלו שמסתירים את עיתוי הפינוי כדי למנוע את מחאת המתיישבים. ד"ר נעימה ארליך הביעה מחאה על דברי להב וציינה כי דרך פינוי זו ונימוקים אלו אינם מקובלים עליה.
יועץ שר הבטחון לעניני התיישבות רון שכנר אמר כי מערכת הבטחון אינה רואה בפינוי המאחזים חלק מהמלחמה באויב. שכנר ציין כי מקובלת עליו דעתה של ד"ר נוי שמהפינוי נפגעים חיילים, שוטרים והמפונים. "כולם נפגעים, וזו בעיה לאומית", אמר שכנר.
שכנר אומר כי למשטרה יש כמה יחידות לחימתיות כמו היס"מ והם מאומנים להלחם. כשקראו ליחידה כזו לפנות, הם ביצעו את אשר אומנו לו, אמר שכנר.
לדבריו, צריכה להיות חשיבה מערכתית של כל הגורמים. "אני מציע לשקול להוציא מהצבא את האחריות על פינויים, כך שהמשטרה תהיה אחראית על כך והצבא יסייע למשטרה בעת הצורך", דברי שכנר.
יו"ר הוועדה אייכלר פנה אל אושרית סיטבון, יועץ שר הרווחה לפניות הציבור, בנוגע לפיצוי המשפחות שרכושן ניזוק מהפינוי. לדבריה, איש עוד לא פנה בנושא אל משרד הרווחה, אך אמרה כי לאור דברי יו"ר הוועדה, ייערכו שירותי הרווחה לתת מענה למשפחות אלו.
כתבתנו מציינת כי בין החלטותיה של הוועדה נמנים פניה לשרי הבטחון ובטחון הפנים שימנו גורם מטעמם שיפקח על ביצוע נוהלי פינוי שישמרו על זכויות האדם, רכושו וכבודו ועל ביצוע הוראות החוק, כולל לגבי מועדי ההתראה בטרם פינוי.
כמו כן החליטה הוועדה לדרוש כי הוראות על זכויות האדם, הקנין, הרכוש והנפש יהיו כלולות בפקודות הביצוע של הפינוי. עוד החליטה הוועדה לדרוש מהצבא ומהמשטרה שידריכו את מבצעי הפינוי כי הפעולה היא פעולה אזרחית ולא פעולת מלחמה נגד אויב.
הוועדה ביקשה לקבל את כל ממצאי התחקירים והבדיקות שנעשו בקשר לפגיעה בזכויות האזרח וברכושו במהלך פינוי מאחזים.
הוועדה התייחסה בהחלטותיה לצורך להכין דירות או בתים אליהם יועברו נשים וילדים מיד אחרי הפינוי למשך התקופה הראשונה.
עוד הוחלט כי רכושם של המפונים ייארז ויישמר וכן ישולם ביטוח לכיסוי נזקי רכוש.
קטינים, קובעת הוועדה, יפונו על ידי קרובי משפחה לפני הפינוי עצמו. משרד הרווחה התבקש להיערך לטפל במשפחות המפונות הן בנזקי הרכוש והן בנזקי הנפש.