מכתב פתוח למוסי רז לרגל יום שחרור חברון

שלום, מוסי.

קוראים לי אתי מידד ואני תושבת חברון. שמעתי שדאגת לרגשות תושבי חברון בזמן מטס יום העצמאות ורציתי לשאול אותך כמה שאלות. אבל קודם כל חייבת להגיד לך מילה טובה. התבטאת בגנות העינויים והמעצרים המנהליים של יהודים, ראיתי בזה אמירה ישרה וחוצת מגזר. אז כמו שאומרים אצלנו הדוסים - ישר כח!

לעניין רגשות הערבים הכבושים תחת שלטון ישראלי, כהגדרתך, לנו כיהודים חשוב מאד לשמור על מוסר. על טוהר על ערכים לא לעשוק עם אחר. זה יסוד ביהדות וכך נהגנו לאורך כל ההיסטוריה. הבעיה מתחילה כשאתה מוסרי על חשבון מישהו אחר. ואז זה כבר לא כל כך מוסרי.

כמו שהזכרתי אני גרה מעל בית חסון בשכונת בית הדסה. בית חסון נקרא על שם הרב חנוך חסון והרבנית קלרה חסון הי"ד (ה' יקום דמם).

הם נרצחו בביתם בפרעות תרפ"ט ע"י שכניהם הערבים רק כי הם יהודים. הם נרצחו עם עוד שישים וחמישה יהודים. כולם מאותה סיבה. כי הם יהודים. הרוצחים שכחו את השכנות שהיתה, את הטיפול הרפואי שניתן להם חינם בבית הדסה, הוא בית חולים הדסה הראשון שהוקם בארץ. ובצעו שם מעשי טבח ואונס אכזריים מיתות שונות ומשונות.

הבריטים החליטו שאי אפשר שערבים ויהודים יחיו יחד באותה עיר. נכון היו יחסי שכנות אבל ברגע אחד הכל התנפץ. והמחיר היה כבד ואכזרי. את מי הבריטים הם החליטו להוציא מחברון? ברור, את היהודים. למרות שהם הקורבנות איזו החלטה 'מוסרית'. באחת נגדע רצף כמעט מלא של ישוב יהודי בחברון.

את בית הכנסת אברהם אבינו ערביי חברון הפכו לשירותים ציבוריים ודיר עיזים. על חורבות הרובע היהודי העתיק נבנה שוק סיטונאי ערבי. לבית רומנו פלש בית ספר לבנות ערביות. ואת בית העלמין היהודי העתיק הם הפכו לשדה כרובים, שגדלו בין שברי מצבות קבר האחים של נרצחי תרפ"ט.

אז אני שואלת אותך מוסי מי הכובש ומי הנכבש? מי האכזר ומי המוסרי? מה יותר מוסרי מלחזור לבית אחרי שנעשה בו טבח ולחדש בו חיים? ועוד שאלה יש לי אליך, למה? למה למען ה' ארגוני זכויות אדם של השמאל מגינים על זכויות אדם של צד אחד. ודווקא הצד הערבי. ומה עם זכויות אדם של היהודים?

זה כואב וקשה לי איך יכול להיות שבני אותו עם רואים את הסבל רק בצד אחד. והוא הצד שנלחם בהם עצמם. הרי זה עולה בחיים של חיילים שלנו. של אנשים, של בני-אדם. עם ישראל הזדעזע מצעקתו של בנו של נעם רז ה' יקום דמו. למה מסכנים חיי 50 חיילים יהודים בשביל לשמור על חיי סביבה תומכת טרור של מחבל ? משהו בעמדה הנפשית הזו לא מסתדר לי.

ראיתי שיש קמפיין לעצור את אלימות המתנחלים. איזו אלימות זו לומר דבר כזה. אנשים שסופגים יום יום בקבוקי תבערה. אבנים וירי. יום יום. איך האלימות הזו לא מוזכרת. למה היא עוברת בקלות אצל לוחמי זכויות האדם הללו?.

ישנו קושאן (מסמך בעלות) שהשוק הסיטונאי בחברון נבנה על חורבות בתי היהודים שנרצחו בתרפ"ט. אז למה מגיעים אנשי ארגוני שמאל ואומרים שהיהודים שניסו לחזור לשוק גוזלים אדמות לא להם?

מוסי, בוא תמשיך את המהלך המבורך שנקטת בו. של אכפתיות ולב לעמירם בן אוליאל שהודה לאחר עינויים קשים בסיפור של דומא. אכפתיות לאריאל דהרי שהוצא נגדו מעצר מנהלי כי אין שום תביעה משפטית שאיפשרה להכניס אותו לכלא.

בואו נחזור להיות העם הכי מוסרי בעולם. דיברת על יום העצמאות. מה זו עצמאות? מה פירוש להיות עצמאי? מי זה עצמי? מה זה אומר להיות יהודי, להיות ישראלי? מה בכלל פירוש המילה ישראל?

וזו השאלה האחרונה מוסי, מה זה להיות עם חופשי בארצנו עם שמותר לו לחיות בארצו ללא אלימות ללכת ברחובות ללא חשש. עם שיודע מכח מה הוא יושב בארצו. שמעתי השבוע את העיתונאי עבדאללה אל הבלאק מערב הסעודית שאומר שבקוראן כתוב בפרק 21.5 'שלעם ישראל יש זכויות בארץ הקודש'. וכשקמה מדינת ישראל היו פה מספר שבטים ערבים אבל לא היה פה עם אחר. ושאת המושג עם פלשתינאי המציאו הרבה אחרי קום המדינה. מעניין, לא?

מוסי, אנחנו, כולנו, כמהים לשלום. לשלום אמיתי ומוסרי שלום על ישראל ושלום על כל העולם. אז לכבוד יום שחרור חברון השבוע בכ"ט באייר ולאחר יום העצמאות - בוא נחזור לעצמינו. כי הגיע הזמן להחליט בלי לגמגם למי שייכת הארץ הזאת. אם היא לא שייכת לנו. אז לא מוסרי להישאר פה. ולמה אתה נשאר? אם היא כן שייכת לנו. אז זה לא מוסרי לאפשר למי שקמים עלינו לכלותינו להמשיך באלימות וטרור. וטרור הוא טרור גם בלוד גם באלעד וגם בחברון. בלי אמת לא יגיע שלום. זו הדרך היחידה להביא אותו.

'האמת והשלום אהבו', מחכה לתשובה .